תזכורת מאיראן: ארה"ב היא עדיין השטן הגדול

האיראנים הדליקו את השעון המעורר בבית הלבן. רק שעכשיו השאלה היא האם האמריקאים העצלים יפקחו את עיניהם

דוד שאין | 9/2/2014 7:38 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
איראן חוגגת 35 שנה למהפכת חומיני ולכינונה של הרפובליקה האסלאמית. בחודשים האחרונים מתחזקת התקווה שעומד להתרחש שינוי בטהרן - מדיניות החיוכים של הנשיא רוחאני, שיחת הטלפון עם הנשיא אובמה, הפגישות בין שרי החוץ זריף וקרי וההגעה להסכם ז'נבה בנוגע לפרויקט הגרעין האיראני הכניסו את המערב לאופוריה, לחלום השלום. אך בסוף השבוע האחרון האייתוללות חזרו לסורם - ולאותות של מלחמה כלפי האמריקנים.

ספינות של מלחמה איראניות עושות את דרכן אל חופיה של ארצות הברית, בסצנה שמזכירה את משבר הטילים בקובה. מאז ומעולם איראן ראתה עצמה כמעצמה בינלאומית, כאימפריה לשעבר שמחדשת ימיה כקדם. בהיגיון האיראני, אם ארצות הברית יכולה להחזיק כוחות צבאיים במפרץ הפרסי, אין סיבה שמנגד ניו יורק לא תהיה תחת הכוונות של ספינות קרב איראניות. כאן אין רציונאליות, יש גאווה לאומית.

מי שאוהב לטפח את הגאווה הלאומית האיראנית הוא המנהיג האיראני, איתאללה עלי חמינאי. האחרון ניצל את חגיגות המהפכה האסלאמית כדי לשאת נאום תקיף במיוחד כלפי וושינגטון. חמינאי לא רוצה שאף אחד יתבלבל. הוא פנה לעמו והדגיש שיש לבחון בדקדקנות את המשא ומתן עם האמריקנים כדי שיהיה ברור לכולם מיהו האויב.

המנהיג הזכיר לכל מי ששכח שהאויב הגדול של איראן, השטן הגדול, הוא ארצות הברית. הקולות מבית שקוראים לחידוש היחסים עם ארצות הברית לא עושות עליו רושם. בעיניו, ג'ון קרי וברק אובמה הם שקרנים שלא ניתן להאמין לאף מילה שלהם.

אחד מעמודי האידיאולוגיה של המנהיג חמינאי הוא התנגדות למעצמות. עוד בזמן כהונתו כנשיא, תחת חומיני, הוא הטיף נגד ארצות הברית ומדיניותה כלפי מדינות העולם השלישי. חמינאי אף פעם לא ישכח כיצד עבר עינויים במרתפים של השאה, וגם לא ישכח כיצד איבד את ידו הימנית בניסיון חיסול שלו.

את האשמה על כך הוא מטיל על ארצות הברית. שנאתו כלפיה מגובה באידיאולוגיה מגובשת נגד מדיניות החוץ שלה ונגד התרבות המערבית, והיא עדיין יוקדת בקרבו. ואת אותה שנאה הוא מלבה בקרב אנשיו. השנאה הזו נחוצה למשטר האיתאללות בכדי לבדל את עצמם ולחזק את המשטר. כשיש אויב חיצוני, כולם מתאחדים. זאת אותה הגאווה הלאומית של איראן.

האיראנים הדליקו את השעון המעורר בבית הלבן. רק שעכשיו השאלה היא האם האמריקנים העצלים יפקחו את עיניהם ויראו את המתרחש במזרח התיכון ועכשיו גם בסביבה הקרובה אליהם. בואו נקווה שהשעה לא מאוחרת מדי.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

דוד שאין

צילום:

פרשן במעריב ובמקור ראשון, מתמחה בנושא האיראני. יועץ לשעבר של השרים גלעד ארדן ויוסי פלד. בעל תואר ראשון ושני ביחסים בינלאומיים עם התמחות בדיפלומטיה וביטחון.

לכל הטורים של דוד שאין

עוד ב''דעות''

פייסבוק