משבר

במשבר של בית חולים הדסה אשמים גם הרופאים

דווקא לאור המשבר המתעצם הם היו צריכים להפגין אחריות כלפי הציבור ולא להציג תמונה מעוותת – הנהלה מושחתת מול רופאים עשוקים

אמנון לורד | 11/2/2014 13:34 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
עוד משבר מגיע לפתחו של ראש הממשלה: חוסר אחריות פוגש את גברת חוסר אחריות, וכרגיל זה מגיע לבית המשפט. כולם כבר יודעים על ההתנהלות של מנהלי בית החולים הדסה ועומדים פעורי פה למולה. הרי זו פרשת ניהול שכישלונה עוצר נשימה, אך המנהלים כמובן מקבלים את המדליות על חוסר האחריות שלהם בדמות קידום למוסדות ממלכתיים בכירים ותוספת פנסיה בגובה דמיוני, כמו פרופ' שלמה מור-יוסף.

שיטת הניהול היא בסגנון "שולמן ישלם", כשהכוונה למדינת ישראל. אני אשתולל עם התקציבים, כי הרי המדינה לא תיתן לעסק הזה, שנקרא גם בית החולים הדסה, להתמוטט - וזה נכון. חוסר האחריות של ההנהלות בשנים האחרונות משתווה לחוסר האחריות של הרופאים כעת. אין זה באופנה לתקוף מאבקי עובדים שמשתכרים - זה עניין חברתי. תראה לי רופא או טכנאי שמקבל 100 אלף שקלים לחודש בצירוף של שלט קרטון באותיות כתב אדומות ואראה לך מאבק חברתי "צודק".

אבל מה בדיוק צודק בשביתת רופאים? ועוד יותר, מה צודק בשביתת סולידריות של כלל הרופאים בישראל? אלו מושגי הקודש – "שביתה" ו"סולידריות". האם הרופאים אינם שותפים באופן חלקי להתנהלות המוסד שבו עבדו? וגם אם הם לא, דווקא לאור המשבר המתעצם הם היו צריכים להפגין כבוד ואחריות כלפי הציבור ולא להציג תמונה מעוותת – הנהלה מושחתת מול רופאים עשוקים.

מדובר למעשה בגילדה ששומרת על מעמדה. הפתרון למחלת הגילדה הרפואית בישראל, שלמדה לעשות הון משר"פ, היא לייצר עוד הרבה רופאים, כמו שזה קורה כבר שנים בשוק עורכי הדין. למה סטודנט לרפואה יכול להתקבל לבית ספר לרפואה רק אם קיבל 750 בפסיכומטרי? האם רופאים רוסים והונגרים הם פחות טובים, לפחות בחלק מהמקצועות? ודאי שלא. לכן כדאי שהרופאים במדינה ידעו שלא כולם כל כך מתרשמים מהסולידריות ביניהם. זו נתפסת יותר כאחיזת צבת גילדאית על חשבון הציבור.

ירושלים בתי חולים סביב לה. יש בה בתי חולים לפי עדות, עוד מהמאה ה-19. קהילות נוצריות, יהודיות ומוסלמיות בנו בתי חולים במסגרת מאבקי כוח סמויים על נפשותיהם של חברי הקהילות. כך נבנה ביקור חולים, כך נבנה בית החולים האנגליקני, וכך נבנו בתי החולים בעידן המודרני כמו שערי צדק והדסה.

אי אפשר לתאר את ירושלים בלי הדסה. בית החולים שראשי ממשלה טופלו בו הוא מוסד ירושלמי כמו הכנסת, האוניברסיטה העברית, משכנות שאננים ושאר הגופים שאין לתאר את הבירה בלעדיהם.

זה בית חולים ענק שאף אחד לא חשב עליו אף פעם במושגי ניהול. בהר הצופים ילדו חברות קרובות, בעין כרם טופלה
ידידה יקרה שהתגלה אצלה גידול במוח. חייה ניצלו. מבחינה מקצועית כל מי שהתחכך בהדסה יגיד רק מלים טובות. באוטובוסים להדסה עין כרם ובמסדרונות בית החולים מתקיים סוג של דו-קיום יהודי-ערבי שקשה למדוד את איכותו. אבל אם יש מוסד בארץ שכנראה יש בו שוויון שמתקרב לאמיתי, זה בית החולים הדסה.

הבעיה היחידה עכשיו היא שהמשבר תופס אותנו כאשר בדרג הממשלתי אין שר מתאים שיכול להשתלט על המצב ביד רמה. כאשר מתרחש משבר כזה, פתאום אתה רואה שיאיר לפיד כשר אוצר איננו אברהם (בייגה) שוחט או בנימין נתניהו, שהיו יודעים לנהל את המשבר, יחד עם משרד הבריאות. ושוב, הכדור מתגלגל לעבר דלתו של נתניהו – הפעם בתפקיד ראש הממשלה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמנון לורד

צילום:

עיתונאי. עבד כעורך וכותב בעיתון "חדשות", לאחר מכן עבד כמבקר קולנוע בידיעות תקשורת. משמש כעורך בכיר ב"מקור ראשון". כתב מספר ספרים. האחרון: "הדור האבוד", ביוגרפיה פוליטית של אורי אבנרי

לכל הטורים של אמנון לורד

עוד ב''דעות''

פייסבוק