שולץ נפל במלכודת של ארגוני "זכויות האדם"
נשיא הפרלמנט האירופי אינו אויב ישראל - הוא רוצה בשגשוגה, כואב את מעשי הנאצים, ומתנגד לחרם. וכאן הבעיה: אפילו אדם טוב כמוהו נפל במלכודת
עוד חדשות ב-nrg מעריב
-מדריכה סיפרה לתלמידים על ההתנתקות - וסולקה
-ויינשטיין החליט לחתוך, פרקליטי פינטו הוכו בהלם
-מחריף הקמפיין הציבורי נגד חברת "איקיוטק"
והיא הנותנת. שגם אנשים טובים כמו מרטין שולץ נופלים למלכודת. משום שהאיחוד האירופי, בכבודו ובעצמו, מעניק מימון לשורה של גופים שמספקים את החומרים לאותו איחוד, שהמסקנה מהם היא אחת: ישראל מבצעת פגיעה ללא הפסקה בזכויות אדם, במקרה הטוב, או פשעים חמורים, במקרה הפחות טוב.
שולץ אינו יכול ואינו רשאי להתעלם מדוחות שהאיחוד האירופי משלם על הפקתם. הוא אינו יודע, או מסרב לדעת, שהגופים הללו מורכבים, בדרך כלל, מאנשי שמאל רדיקלי, שהם בעצם ימין פלסטיני לאומני, שמתנגדים לעצם קיומה של מדינת ישראל. הם יעשו הכל, כולל הטעיות, מניפולציות ושקרים, כדי לספר שישראל פוגעת באופן אנוש בפלסטינים. ארגון NGO מוניטור חשף את העובדה שרק בעניין המים יש קואליציית ארגונים (EWASH) שזוכה למאות אלפי יורו בשנה.
ניקח, למשל, את עניין המים. ובכן, הנה העובדות: כאשר החלה השליטה הישראלית על השטחים, ב-1967, רק 4 יישובים מתוך 700 היו מחוברים למים. המנהל האזרחי שיפר תשתיות. צריכת המים הלכה ועלתה, הרבה מעבר לגידול באוכלוסייה. הנושא נדון באופן מדוקדק ומפורט במסגרת הסכמי אוסלו. הצדדים חתומים. בשנת 2004 היו מחוברים לרשת המים 643 יישובים מתוך 708, שבהם גרה 97 אחוז מהאוכלוסייה הפלסטינית.
ככל שמדובר במים שפירים, בשנת 1967 צרכו הפלסטינים 93 מ"ק לשנה לנפש, לעומת 503 מ"ק שצרכו הישראלים. עד 2006 עלו הפלסטינים ל-129 והישראלים ירדו ל-170 (יש נתונים שונים בנוגע לצריכת המים לנפש אצל הפלסטינים עקב המחלקות בין דמוגרפים על המספר האמיתי של הפלסטינים בשטחים).
הישראלים צורכים הרבה יותר, אך את המים השפירים הם השאירו יותר ויותר לפלסטינים, והצריכה הישראלית גדלה בזכות מתקני התפלה.
במובן הזה, ההשוואות שמציגים ארגונים שונים הן הטעיה רבתי. גם משום שבחסות ישראל חל שיפור דרמטי בתשתיות לצד עלייה בצריכת המים בקרב הפלסטינים, וגם משום שההשוואה בין ישראלים לפלסטינים היא כמו השוואה בין הצריכה בבלגיה לצריכה במצרים. בוודאי שיש פערים, אבל הם לא נובעים מכך שישראל מנצלת את המים השפירים. שהרי המצב הפוך לחלוטין.
ובכל מקרה, ישראל עומדת בכל תנאי הסכם הביניים, וגם מעבר לאמור בהסכם. הבעיות שיש, ככל שיש, נובעות מתפקוד לקוי של הרשות ומקידוחי מים שמבוצעים בניגוד להסכם. אבל הדוחות שמעבירים ארגונים מסוימים מעוותים את הנתונים. עיוותים זה תחום המומחיות שלהם.
כך גם בנוגע לסגר על עזה. כאן שולץ היה אמור להכיר את החומר הרבה יותר טוב. משום שכאשר נבחר חמאס בבחירות החופשיות האחרונות ברשות הפלסטינית, זה היה הקוורטט, שהאיחוד האירופי הוא אחד מארבעת מרכיביו, בנוסף לרוסיה, ארה"ב והאו"ם - שהעמיד
התנאים הללו כללו הפסקת אלימות והכרה בהסכמים קודמים. לא רק שחמאס שלח אצבע משולשת לקוורטט אלא שהוא ביצע הפיכה אלימה ברצועת עזה וגם הגביר את טרור הרקטות נגד אוכלוסייה אזרחית. אז מה בדיוק רוצה האיחוד? שישראל תנהג באופן שונה מהחלטת הקוורטט? האם ישראל צריכה לתגמל את חמאס והג'יהאד לפי רקטות?
גם כאן, כמובן, נכנסים לפעולה "ארגוני זכויות אדם", שהאיחוד מממן. הם מציגים את סבלות הפלסטינים ואת פשעי הישראלים, שמסרבים להעביר מלט שידוע מראש למה בדיוק הוא ישמש. ממש לא בסדר. זה לא ברור אם יש סגר מוצדק בעולם, אבל אם יש דבר כזה, הרי שסגר נגד שלטון אנטישמי, שמנצל את הכוח שיש לו רק כדי לטפח שנאה והסתה, וכדי להגביר את הטרור - הוא המוצדק ביותר עלי אדמות.
שולץ אינו אויב. הוא הוטעה וטעה. במקום להתנפל עליו, היה צורך לנצל את ההזדמנות כדי להעמיד אותו על טעויותיו. עדיין לא מאוחר. לכנסת ולמשרד החוץ יש את הדרך להציג בפני האורח המכובד את נתוני האמת. זו הזדמנות לדרוש מהאיחוד האירופי להפסיק את המימון לגופים שלא היו זוכים למימון דומה אם הם היו פעילים באירופה. גופים שמתחת לכותרת של "זכויות אדם" הם חלק מקמפיין הדמוניזציה שמתנגד להסדר שלום המבוסס על שתי מדינות לשני עמים. בעניינים הללו יש לישראל טענות מצוינות. הגיע הזמן לומר אותן, והגיע הזמן גם לדעת איך וכיצד לומר אותן.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם