מור־יוסף - לקחת את המשכורת שא גם בביקורת

בזמן שאלפי עובדי הדסה מצויים במצוקה אמיתית, מור יוסף טוען בעזות מצח שזו מתקפה אישית. בצדק, לזה קוראים לקיחת אחריות

כרמית ספיר-ויץ | 13/2/2014 16:06 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
מה הסיפור?
ארגון הדסה מציין 102 שנים לפעילותו. הוא הוקם על פי החזון של הנרייטה סאלד שהייתה פעילה בשני תחומים מרכזיים, בריאות וחינוך, תוך קריאת תיגר על מלחמות, מגפות, רעב וטרור, כדי להציל חיים, לרפא את הגוף ולשמר את הטבע.

עוד על המשבר בהדסה ב-nrg:
>נתניהו: "צריך כעת להבריא את הדסה"
>"עד שישולם שכרנו": השביתה בהדסה מחריפה
>אלף דפני-ליפים לא יחתכו למנכ"לים את החוטים

הפרויקט הראשון של הדסה היה שליחת שתי אחיות לירושלים, שהייתה אז תחת השלטון העות'מאני, כדי להקל על סבלם של האמהות והתינוקות. מהיוזמה הזו צמח ארגון ענק, ובמרוצת הזמן נשות הדסה אספו למעלה ממיליארד דולר לטובת ישראל. בהתנדבות כמובן. הדסה, עד לא מזמן, הייתה מעצמה רפואית ומחקרית מובילה בעולם. כל רופא צעיר שכיבד את עצמו ידע שכדי לשפר את הידע וכדי לבסס את מעמדו הוא צריך לעבוד שם.

מי נגד מי?
מאיפה נתחיל? העובדים נגד ההנהלה הקודמת – בלי למנות את פרופ' אהוד קוקיה שבא וחתך בזריזות. או אולי העובדים נגד הליך קבלת ההחלטות של ההנהלה הנוכחית. או אולי הנהלת בית החולים נגד כלל המטופלים בהווה ובעתיד, לפחות הקרוב. או אולי החולים מול מרוץ הזמן. כל כך הרבה שאלות טורדות את המנוחה: היכן היו מבקרי הפנים, חברי הדירקטוריון ורואי החשבון? כולם נרדמו בשמירה?

לפני שנתיים בדיוק נפגשתי עם ארבע מנשיאות ארגון נשות הדסה העולמי לשיחה. בכל הנוגע לפרופ' שלמה מור־יוסף, אף שהמשבר עמו היה בעיצומו, הן הסתפקו בתגובה: "אין תגובה". אבל מור־יוסף חושב אחרת. בזמן שאלפי עובדי הדסה מצויים במצוקה אמיתית – להוציא כמה רופאים חמדנים שיושבים על המיליונים, וירושלים מסתכנת בהתפרצות של מחלות, הוא חושב שזה הזמן להשמיץ את הנשים האלה.

הוא ניצב בעזות מצח מול כל אותם קולות עצובים, פגועים ומודאגים, שבמקום לתת שירות מציל חיים מפגינים על גבעה נגד אי־קבלת שכרם. הוא טוען שזו מתקפה אישית, ופה הוא צודק. לזה קוראים לקיחת אחריות. מור־יוסף, כשם שאת המשכורת המופרזת שלך לקחת עצמונית, שא גם בביקורת.

אייך זה יגמר?
יש כמה תרחישים: קונה ציוני עשיר יקנה את המקום, שימשיך להתקיים תחת ידיים פרטיות אחרות. תרחיש נוסף שיכול לקרות הוא הלאמת הדסה. האפשרות שנשות הדסה יצאו מהתמונה היא גרועה מאוד. מאות אלפי בתי אב בארה"ב, תורמים מזה שנים לישראל. זהו קשר משמעותי וחשוב בין מדינת ישראל והתפוצות.

נכון להיום, ובמשך שלושת החודשים הקרובים, יש צו הקפאת הליכים. בינתיים ידיו של מור־יוסף מלאות: יד אחת מונה את עשרות אלפי השקלים שהוא מקבל כפנסיה מהדסה, יד שנייה מונה את רבבות השקלים שהוא מקבל מהביטוח הלאומי.

גם אתה, אדון אביגדור קפלן היקר, באת להבריא מוסד. אמרת "באתי בהתנדבות לעשות ציונות", ולא היא. אנחנו רוצים שקיפות מלאה לגבי המשכורת הבומבסטית שלך והמשכורות של כל מי שהבאת ל"הבראה", הרי כולנו נשלם בסופו של דבר את המחדלים של כולכם.

ובינתיים, אם מישהו מצא את המצפון או המוסר שהלכו לאיבוד בדרך, שיודיע למערכת. אולי הוא נמצא במגדל האשפוז הפומפוזי שנבנה בזמן כהונתו שם כמנכ"ל. הרבה כסף שפכו מור־יוסף וחברי הדירקטוריון על היחצנית החייכנית שסיפרה איזו הבטחה המגדל הזה הולך להיות. ואם זה לא מגדלים באוויר, מה כן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

כרמית ספיר-ויץ

צילום:

כתבת הספרות של מעריב. עורכת וכותבת כבר 20 שנה

לכל הטורים של כרמית ספיר-ויץ

עוד ב''דעות''

פייסבוק