אם בישראל לא יגיבו, החרם יהפוך למחלה קטלנית
לפלסטינים מותר הכל, לפי ההיגיון האירופי, משום שהם "הצד הנכבש". מנגד, לישראל אין תשובה רצינית לקמפיין הזוחל של החרם
הגופים הללו מייצרים שטיפת מוח מתמדת, קבועה, שיטתית, על כך שישראל היא מדינת אפרטהייד, מדינה גזענית, מדינה פשיסטית, מדינה נצלנית, מדינה שמבצעת פשעים, והחידוש האחרון מבית המדרש לדמוניזציה הוא שהפלסטינים בכלל מצויים במצב של עבדות.
לגופים הללו מצטרפים גורמים אקדמיים, שהם עצמם פעילים בעמותות האנטי-ישראליות, או שהם תורמים את חלקם בפרסומים בעלי אותו אופי. הקינוח הוא ביצירות תרבות, כמו סרטים, לפעמים על חשבון משלם המסים הישראלי, שבשם "חופש היצירה" מציירים את ישראל באופן שפוטר את החמאס מהפקת סרטים.
התוצאות בהתאם. מדינת ישראל מתקשה לראות את הסכנה, משום שמדובר בהשפעה זוחלת. עוד פרסום ועוד פרסום, עוד דוח ועוד מאמר, וגם ידידי ישראל מתקשים לעמוד בפרץ. ממשלת ישראל עצמה מוסיפה שמן למדורה, כאשר גם היא מכריזה כל שני וחמישי על תוספת בנייה בהתנחלויות. בינתיים יש יותר הודעות מתוספות - אבל חסידי החמאס והחרם משפשפים ידיים הנאה. מלאכתם של רשעים נעשית גם בידי גורמים ישראליים רשמיים.
הבנק הגרמני שהכריז כי בנק הפועלים אינו מוסרי
צילום: Getty Images
לקמפיין החרם אין, בינתיים, השפעה ממשית על הכלכלה הישראלית. ההצלחות הן מורליות ופרסומיות בלבד. עוד חברת השקעות ועוד בנק. מפלס הרעש בהתאם. ההצלחה השיווקית של קמפיין החרם מתגברת, משום שעם הזמן, כבר אין שום קשר בין התנהלותה של ישראל בשטחים לבין שיקול הדעת של מקבלי ההחלטות על החרם. משום שנטל ההוכחה עבר לישראל. חסידי החרם אינם צריכים להציג "פשעים" או הפרת זכויות אדם. ישראל מפסידה, גם אם הפסד זוחל, בנקודות ולא בנוק-אאוט, משום שעצם הנוכחות הישראלית בשטחים נתפסת כפגיעה בזכויות אדם.
אפשר לספר לאירופים אלף ואחת פעמים שבמפעלים הישראליים בשטחים הפלסטינים מרוויחים הרבה יותר טוב. אפשר לספר להם שלו אלו היו חברות אירופיות, ולא ישראליות, שעושות בדיוק את אותו דבר, ומעסיקות פלסטינים - הן היו ראויות לפרסים ולעידוד אירופי. אפשר לספר להם שללא המפעלים הללו, הכלכלה הפלסטינית תיפגע. אפשר לספר להם שבאוניברסיטת אריאל יש סטודנטים ערבים. כל הסיפורים הללו נכונים. אבל זה לא עוזר. משום שעצם הנוכחות הישראלית, בעיקר עם ההודעות ללא הפסקה על התרחבות הנוכחות, הפכה לפשע.
אירופה נוהגת בצביעות. משום שכספי משלמי המסים באירופה מגיעים לאותה רשות פלסטינית שמשלמת תקציבי
לפלסטינים מותר הכל, לפי ההיגיון האירופי, משום שהם "הצד הנכבש". לישראל , נכון לעכשיו, אין תשובה רצינית לקמפיין הזוחל של החרם. כדי לשנות משהו, ישראל זקוקה למדיניות קצת יותר ברורה. אין לה כזאת. יש תומכי "מדינה אחת", גם בממשלה, שמספקים מדי יום ביומו הצדקות לקמפיין החרם. ויש תומכי פשרה, שמנסים להצביע על הסכנה. כך שעד להודעה חדשה, החרם יהפוך כנראה למחלה כרונית. אסור לזלזל במחלות מהסוג הזה. בשלב זה או אחר, היא עלולה להפוך לקטלנית.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם