צפון קוריאה? איראן? איכשהו יאשימו אותנו בסוף

יש קו מחבר בין הזוועות בעולם לבין ההיסטריה שמלבים מובילי דעת קהל נגד ישראל ו"הכיבוש". שיעור בהיסטוריה ואידאולוגיה

אמנון לורד | 23/2/2014 8:16 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בראשית שנות ה-50 חולק חדר האוכל באחד הקיבוצים הידועים בארץ בין המפ"מניקים והמפא"יניקים. לנתיב המגשים שעבר בין שתי היבשות האידיאולוגיות באותו קיבוץ קראו קו הרוחב ה-38. זה לא סתם מספר. זהו הקו המפריד בין דרום קוריאה לצפון קוריאה. השמאל הרדיקלי הסטליניסטי באותה עת תמך ואף הזדהה בכל לב עם מלחמתם של הקומוניסטים ועם ממלכת הטרור שהם הקימו באותן שנים בצפון קוריאה.

צפון קוריאה זכתה אז לגיבוי מצד כוחות המהפכה הקומוניסטיים שהיו בתנופה. בארץ ובעולם אנשים האמינו שזו תחילתה של מלחמת עולם שלישית. קשה להאמין אבל קיבוצים נקרעו בגלל המדינה של שושלת הרודנים. אני יודע, "לא ידענו" וכו'.

גם פסק הדין התקדימי הזכור עד היום בנושא חופש העיתונות בישראל קשור בהגנה האידיאולוגית על ממלכת הזוועות - השריד האחרון לסטליניזם. זהו פסק דין "קול העם", שהעז לתקוף את בן גוריון על כך שהוא תופס צד במלחמה: הצד של האימפריאליזם האמריקאי. השבוע שעבר היה שבוע הזעזוע. כולם הזדעזעו מדוח האו"ם על הזוועות בצפון קוריאה. 61 שנים מולך הרשע במדינה הזאת, אבל רק עכשיו אנשים מתעוררים. אבל הנקודה שכדאי לציין קשורה למה שאנחנו מכנים "בכיה לדורות".

האימפריאליזם האמריקאי המשוקץ הציל בשנים 1950 עד 1953, שהן שנות המלחמה, לפחות חלק מקוריאה. זוהי דרום קוריאה. כדאי להרהר היום מה היה גורלם של מיליוני אזרחי הדרום אם האמריקאים לא היו נלחמים בציפורניים על אותו קו רוחב שהגן על סיאול. בגלל הפיקוד האמריקאי הגרוע גורלם של הדרום קוריאנים לא היה רחוק מזה של אחיהם בצפון. המקרה של צפון קוריאה הוא מקרה ברור של טוב ורע ושל התייצבות פוליטית אידיאולוגית מסוימת מאוד לצד הרוע.

יתר על כן, משך שנים רבות זכה הרוע להגנות ציבוריות בינלאומיות. כשברית המועצות עוד שלטה על חלקי יבשות, כשסין
עוד היתה פנאטית וקובה ושאר מהפכני העולם השלישי היו באופנה, היה השמאל הבינלאומי מגויס לתמיכה בעולם החושך הזה. תמיכתו של השמאל, גם בישראל, בעולם המהפכה הקומוניסטי, מטילה חלק מהאחריות על מה שמתרחש שם גם עליו.

הגיבוי שהרודנים הצפון קוריאנים קיבלו תחזק אותם כאשר באותה עת היו כוחות שהפנו את מרב המאמץ למערכה נגד ארצות הברית, נגד המערב הקפיטליסטי וכמובן נגד הציונות ומדינת ישראל. היום אפשר לשאול: האם נותקה השלשלת? האם אין איזשהו קשר קטנטן, קלוש, בין עולם התיאוריות הסטליניסטי של שנות ה-50 לבין הכוחות האידיאולוגיים המרכזים את האש נגד הציונות? האם יכול להיות שיורשיהם של אלה שסגדו פה לקים איל סונג מחפים היום על בשאר אסד, אבו מאזן והאייאתוללה חמינאי? לא שהם סוגדים להם.

אבל הם סייעניהם בכך שהם מאפשרים לרכז את התשומות המדיניות והמצפוניסטיות נגד ישראל. יש קשר בין הזוועות המתרחשות בעולם לבין ההיסטריה שמלבים מובילי דעת קהל נגד ישראל ו?הכיבוש.? אבל הלקח העיקרי ממלחמת קוריאה הרחוקה היא שיש מחיר לכישלונות צבאיים ולאי התערבות צבאית. מחיר הכישלון ב-1953 הוא הסבל הנורא של תושבי צפון קוריאה המשועבדים למשטר מטורף. מי יודע מה מחיר הכישלון ואי העשייה מול איראן?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''דעות''

פייסבוק