כשקרי אומר "נחישות", לא ייצא מזה משהו טוב
מזכיר ארה"ב הפך בעל כורחו לפנים של מדיניות הפייסנות הכושלת במזרח התיכון. כרגע, התוצאה עומדת על 3:0 לאיראנים במשחקי חוץ
- אוקראינה: האוליגרכים ורוסיה נגד הלאומנים ומדינות המערב
- צפון קוריאה? איראן? איכשהו יאשימו אותנו בסוף
דוד שאין
גם משיחות הגרעין בווינה לא יצאה שום בשורה חדשה. שלושה ימים של שיחות בין איראן והמערב בבירת אוסטריה הסתיימו במסיבת עיתונאים משותפת קצרה של שרי החוץ קתרין אשטון ומחמד ג'ואד זריף ומסגרת לוח זמנים למשא ומתן.
האמת היא שהציפיות היו נמוכות מלכתחילה. במקרה הזה, אפילו קרי מבין שאין ביכולתו לקדם הסכם סופי עם איראן שיענה על האינטרסים של ישראל וערב הסעודית. גם אם רוחאני וזריף אכן כנים ברצונם לפתור את סוגיית הגרעין, אין להם את הגיבוי מבית לחתום על הסכם סופי כזה. הסכם הביניים שנחתם בז'נבה הוא דיי והותר מבחינת המשטר האיראני.
השמרנים שצופים על אנשיו של רוחאני בזכוכית מגדלת לא מעוניינים כלל במשא ומתן עם ארצות הברית, כל שכן בהסכם. או, כפי שתיאר זאת השבוע מפקד משמרות המהפכה, עלי ג'עפרי: איראן בולעת את הכאב ומקיימת משא ומתן עם המערב אך ורק כדי לחשוף את הסרבנות האמריקנית.
לכן כשנציגי המערב רצו לדון בווינה על פירוק מתקני
במידה רבה הסיטואציה הזו מזכירה לנו את השיחות בין המורדים ואנשי אסד בסוריה והשיחות המדיניות בין ישראל והפלסטינים. בשלושת המקרים, קרי שרטט מסגרות למשא ומתן וכלא את הצדדים בתוכן בניגוד לרצונם. הסכמים כנראה שלא יצאו מהמסגרות הללו אבל לפחות אפשר יהיה לשים בתוכן תמונות מחויכות למזכרת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם