הכרה בישראל כמדינת העם היהודי חיונית לקיומנו

אבו מאזן וקרי מבינים שהם לא נדרשים להגדיר את האופי של מדינת ישראל, אלא להכיר בעצם קיומו של העם היהודי ובזכותו למדינה משלו

אורי אליצור | 24/2/2014 9:42 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
במסגרת המהלומות הפוליטיות הרגילות סביב המו"מ המדיני, מככב עכשיו הוויכוח על דרישת נתניהו מהפלסטינים להכיר בישראל כמדינת העם היהודי. נראה שדווקא האמריקאים מבינים את ההיגיון שבדרישה הזאת והם עושים מאמץ לכלול אותה בנייר המסגרת הצפוי.

גם הפלסטינים מבינים את משמעות הדרישה, ולכן הם מסרבים לה. אבל האגף היוני הישראלי, בראשות נשיא המדינה, מתקומם נגדה בטענה שזו סתם אבן נגף נוספת בדרך להסכם מדיני. מדוע אנחנו צריכים, הם אומרים, שאחרים יגדירו את אופי המדינה שלנו? נגדיר אנחנו את מדינתנו והם את מדינתם.

עוד בדעות:
- החלטה 242: הערבים סילפו את כוונת מחבריה
- יש בישראל מספר עשירים בעלי אות קין
- אנטנות ליד בית הספר: בעיה אמיתית או פאניקה?

אבל גם אבו מאזן וגם ג'ון קרי מבינים שהם לא נדרשים כאן להגדיר את האופי של מדינת ישראל, אלא להכיר בעצם קיומו של העם היהודי, בזכותו למדינה משלו, ובכך שיש לעם היהודי זיקה לארץ הזאת. מי שמתבונן במו"מ ביושר ומבחוץ מבין שמדובר בדרישת המינימום של הדדיות. ההכרה הזו שניתנה ב-1922 על ידי חבר הלאומים, ואושרה אחר כך בידי האו"ם, הייתה הבסיס המדיני והמשפטי להקמתה של מדינת ישראל.

היא אומרת שהיהודים הם לא פולשים ולא גזלנים ולא קולוניאליסטים, אלא בניו של עם עתיק יומין ששב למולדתו בדין ובצדק אחרי אלפיים שנות גלות. היום קשה להאמין שקיבלנו הכרה כזאת. הערבים לא הצטרפו להכרה הזאת, ואפשר אולי להבין אותם, אבל כל זמן שהם לא מצטרפים אי אפשר לחלק באמת את הארץ בשלום והסכסוך ההיסטורי לא נפתר.

'פורום קהלת' שהתכנס אתמול בירושלים שם את האצבע על נקודת האמת בוויכוח הזה. לא הכרת הערבים היא הבעיה העיקרית ולכן זו לא אבן נגף על הדרך להסכם מדיני, כי לפני שמדובר בוויכוח בינינו לבין הפלסטינים זה ויכוח בינינו לבין עצמנו. ושם הוא צריך להיות מוכרע. כמו בהרבה ויכוחים סוערים אחרים, גם כאן התמונה הדיכוטומית שגויה.

מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי והיא גם מדינת כל אזרחיה. כל מי שקורא את מגילת העצמאות שלנו בלי לזייף, רואה שזה מה שכתוב בה. היא פותחת בהכרזה ברורה וצלולה של 'מדינת העם היהודי' ומסיימת בהתחייבות להיות מדינת כל אזרחיה ללא הבדל דת או לאום. כמו בכל הוויכוחים הגדולים, גם כאן בין שני הקטבים אין סתירה גם אם יש לפעמים התנגשויות.

הרעיון של מדינת כל אזרחיה עוסק במישור היחסים שבין המדינה והאזרח, ואילו מדינת העם היהודי מתפקדת במישור שבין המדינות והעמים. אלה שני מישורים שלא נפגשים ולא סותרים זה את זה. הפלסטינים מסרבים להכיר בקיומו ובזכויותיו של העם היהודי לא מפני שהם דואגים לאחיהם הערבים אזרחי ישראל, אלא מפני שהם מבינים שבלי העם היהודי וצדקתו אין קיום למדינת ישראל.

היהודים המסרבים להכיר בקיומו ובזכויותיו של העם היהודי עושים את זה דווקא מפני שהם לא מבינים שבלי העם היהודי וצדקתו אין קיום למדינת ישראל. איתם צריך לנהל משא ומתן, איתם צריך לנהל דיונים עמוקים, ואיתם או כנגדם צריך בסופו של דבר להכריע בחקיקה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אורי אליצור

צילום:

זוכה פרס סוקולוב למפעל חיים בתחום העיתונאות הכתובה, עורך משנה של "מקור ראשון"

לכל הטורים של אורי אליצור

עוד ב''דעות''

פייסבוק