החלטה 242: הערבים סילפו את כוונת מחבריה
הפלסטינים וכל תומכיהם בזירה הבינלאומית עשו מאמץ עליון על מנת לטשטש ולהכהות את ההישגים שהיו לישראל בהחלטה המכוננת הזאת
אם פרשני תקשורת מבטיחים לנו שכל העולם יחרים אותנו וקבוצת הכדורסל של מכבי תל-אביב תסולק ממשחקי "היורו ליג" - יש בזה שפע של משאלות לב והרבה חוסר אחריות, אך עדיין קיים ספק קטן שאולי הדברים באמת יתרחשו אי פעם בעתיד. אבל, מה ניתן להגיד לגבי עובדות מהעבר המוצגות כיום בתקשורת שלנו בצורה מטעה ולא נכונה?
ולא סתם עובדות, אלא עובדות בעלות משמעות מיוחדת לביטחון הלאומי שלנו. למה הכוונה? ובכן, בשבוע שעבר פורסם מאמר על ידי פרשן בכיר, מהוותיקים ומהמוערכים על ידי, תחת הכותרת "ארבע ספרות בלבד: 1967". נכתבו שם הדברים הבאים: "ממשלת ישראל קבלה על עצמה בנובמבר 1967 להוציא לפועל את החלטה 242 של מועצת הביטחון שדיברה על נסיגה ישראלית לקווי 4 יוני 1967, לגבולות בטוחים ומוכרים עם תיקונים קלים. הפלסטינים אומרים: נו, כבר חלפו 47 שנים מאז".
עוד בדעות:
- צריך להבין - המציאות דורשת סתגלנות גמישה
- כשקרי אומר "נחישות", לא ייצא מזה משהו טוב
- האיום האמיתי על החרדים - שוק העבודה ולא גיוס
לא אטעה אם אניח שהחלק הארי של קוראי המאמר יקבלו הדברים כפשוטם, שכן כך קובעת החלטה 242, ולא יפקפקו האם זה באמת כך. אז זה בכלל לא כך. מה אומרת החלטה 242 לגבי נסיגה? היא אומרת זאת: "פינוי כוחות מזוינים ישראלים מטריטוריות שנכבשו במסגרת הסכסוך האחרון; ביטול כל טענה או מצב של לוחמה וכיבוד והכרה של הריבונות, השלמות הטריטוריאלית והעצמאות המדינית של כל מדינה ממדינות האזור ושל זכותן לחיות בשלום בתוך גבולות מוכרים ובטוחים, ללא איומים או מעשי אלימות".
למעשה, ההחלטה אינה מתייחסת כלל וכלל לקווי 67, אינה מתייחסת לרביעי ביוני, אינה מתייחסת לתיקונים קלים, אינה מתייחסת לנסיגה ישראלית מכל השטחים (רק משטחים ולא מהשטחים שנכבשו), אינה מורה לישראל לחזור ל"סטטוס קוו אנטה" (המצב שהיה קיים) שלפני פרוץ הקרבות, אגב, היא אינה מזכירה גם את ירושלים.
מנסח ההחלטה, שגריר בריטניה באו"ם, הלורד קרדון, הסביר בראיון ב-1976 את משמעות הסעיף העוסק בנסיגה, וכך הוא אמר: "יכולנו להגיד: אתם צריכים לסגת לקווי 1967. אולם אני מכיר את קווי 67. מדובר בקו גבול בעייתי. אין קו גרוע יותר לגבולות בינלאומיים קבועים. בקו הזה עצרו הכוחות באחד הלילות של 1948, ללא קשר לנסיבות המצב הקיים. אילו היינו אומרים שצריכה להיות נסיגה לקווי 1967, כלומר אם היינו מציינים במפורש נסיגה מכל השטחים הכבושים, היינו עושים טעות".
מאז קבלת החלטה 242 עשו הערבים והפלסטינים וכל תומכיהם בזירה הבינלאומית מאמץ עליון על מנת לטשטש ולהכהות את ההישגים שהיו לישראל בהחלטה המכוננת הזאת, לסלף את כוונות מחבריה ולהנחיל לתודעה העולמית כי ישראל חייבת לסגת בגדה המערבית מכל השטחים שכבשה ב-1967 אל קו שביתת הנשק עם ירדן מ-1948. מצער, אבל הם הצליחו בכך, בתמיכה של לא מעט ישראלים. ראוי לה להחלטה 242 שתילמד במוסדות החינוך שלנו בשיעורי האזרחות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם