המרתון: יום חג ביקום ושמו תל אביב
ככה הם קוראים ליום הזה, כדי לשכנע שהכול קורה בתל-אביב, בעוד שכולם כבר משוכנעים. ואולי הגיע הזמן להראות לחלקם את הדרך החוצה
בסוף השבוע יתקיים מרתון תל-אביב בחסות כמה חברות מסחריות, ובעיקר בחסות עירייה אובססיבית לאירועים המוניים, עם עדיפות למרתונים, חסימות כבישים וקופה עירונית מרשרשת. "יום חג" הם קוראים ליום הזה, כדי לשכנע את היקום שהכול קורה בתל-אביב, בעוד שהיקום מזמן השתכנע, ואולי הגיע הזמן להראות לחלקו את הדרך החוצה. אבל נניח לזה.
במסגרת המרתון ביטלה העירייה את הלימודים בבתי הספר. חסימות הצירים יקשו על ההגעה לבתי הספר, הסבירו שם. את יום הלימודים החסר, החליטו בעירייה, ישלימו התלמידים בפסח הקרוב.
מי נגד מי?
ומי משלם את מחיר החג העירוני? ההורים. אלה קיבלו, חינם אין כסף, זמן איכות עם הילדים בשישי בבוקר בעיר הספורטיבית, ובלבד שהצאצאים לא יפריעו ל"סמסונג" לרוץ מסביב לכיכר. גם הסוחרים בתל-אביב ייאלצו לספוג ירידה של כ-25 אחוז בממוצע מהמכירות באותו יום. על כל הטוב הזה אתם יכולים להודות לראש העירייה רון חולדאי.
על פניו, זוהי התקוטטות עירונית. אלה רוצים לרוץ, אלה רוצים בייביסיטר. העירייה רוצה כסף, ומשרד החינוך, ובכן, רק שי יודע מה פירון רוצה. אבל האינסידנט הזה, הכאילו עירוני, הוא גם משל מצוין לסדרי עדיפויות: אירוע מסחרי לכל דבר, שהשתתפות בו כרוכה כמובן בתשלום, משתק עיר, פוגע בסוחרים ואולי הכי מקומם – דוחה יום לימודים לאלף עזאזל, כאילו מדובר ביום שבתון לבחירות, כאילו בשעות הגורליות הללו ייקבע מי יהיה ראש הממשלה הבא של ישראל.
תגידו שמדובר כולה בחצי יום לימודים. תגידו "תן לרוץ בשקט, שחרר את הילדים לפארק". ובכן, יום הלימודים הקצר הזה, או הביטול המהיר שלו, הוא בדיוק הבעיה. בעלי עסקים, חינוך, בתי ספר, תלמידים: כל הקונספט הזה מרגיש כמו מטרד, כמו הפרעה לסדר הציבורי שבמסגרתו הציבור רץ בין שתיים לארבע - ואל תיכנסו לו לנתיב עם הילקוטים.
ומעבר לזה קיים גם עניין הנראות: אירוע מסחרי טהור, לא יום חג לעיר ולא נעליים (אלא אם כן הן ממותג נותן חסות), מצדיק הכול וגובר על הכול - הוא קובע לו"ז. מה זה אומר על סדר היום של עיריית תל-אביב כשתאגידים חזקים, במסווה של פעילות ספורטיבית, קובעים כיצד ייראה סדר היום שלה?
איך זה ייגמר?
בשנה שעברה הסתיים המרוץ במותו של אחד המשתתפים. גם אז נטען כי הכסף עיוור את עיני העירייה וכי היא החליטה לקיים את האירוע למרות מזג האוויר השרבי.
צריך לקוות שהשנה כולם יגיעו בריאים ושלמים לקו הסיום. על הדרך, עדיף לזכור את ההורים המתוסכלים ואת הסוחרים המפסידים. בסוף, כשאתם תסיימו את הקייטנה המאולתרת שלכם, העירייה תתחיל לספור את הכסף.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם