הפייגלינים והסטרוקים רוצים להבעיר את השטח
מיעוט לא רלוונטי: הר הבית הוא מפלטם הגדול של הקיצוניים, המנותקים והמשיחיים, שאיכשהו הגיעו למעמד של חברי כנסת
משה פייגלין, איש חביב שקנה אצל רבים את עולמו בעקבות מאבקו הצודק בעד קנאביס רפואי, עוזב אחת לכמה חודשים, או שנים, את עיסוקיו הרגילים, וחוזר לאובססיית הר הבית שלו. הוא גם רוצה שכל אחד שצריך יקבל קנאביס רפואי, וגם שכל אחד שרוצה - יוכל לעלות להר הבית. יש הרבה חן בעיסוק בשני עניינים כל כך שונים, אלמלא היה אחד מהם - עלייה חופשית להר הבית, מסוכן ונפיץ עד כדי הבערת השטחים מחדש.
אל פייגלין הצטרפה, איך לא, תושבת חברון אורית סטרוק, שלא מפספסת שום הזדמנות לרכב על גל הקיצוניות. סטרוק משוכנעת שעם ישראל כולו יושב וכוסס ציפורניים בציפייה דרוכה לראות האם יצליח הפעם המאבק לעלייה הנפיץ הזה, ומרגע שיינתן האות ירוצו המוני בית ישראל לטפס לשם. לדעתה "הר הבית הוא לב ליבה של הנוכחות שלנו בארץ, ועם ישראל בהמוניו רוצה לחזור להר הבית ולהקים בו את בית המקדש".
משיחי וקיצוני. משה פייגלין בהר הבית
צילום: דוברות לשכת חכ פייגלין
לא . לא המצאתי כלום. ח"כ סטרוק בטוחה שכל בוקר מצפים מיליוני ישראלים לעלות לירושלים ולהקים בה את בית המקדש השלישי. ככה זה כשגרים בהתנחלות קטנה בלב חברון - מאבדים קשר אמיתי עם אותו "עם ישראל", שבשמו מדברים. יכול להיות שחלק ניכר בציבור רואה בהר הבית מקום קדוש, ואם ילחצו עליו יאמר שהוא בעד חופש פולחן לכולם. ברמת האידיאה זה בסדר גמור.
הלוואי שהיינו חיים במציאות שבה הזכות להתפלל בהר הבית נשמרת גם ליהודים. אלא שהרבה בגלל אותה סטרוק ואותו פייגלין, אין אלו פני הדברים. מי שרוצה לשבת מבודד בלב עשרות אלפי פלסטינים בחברון, ובכך להפוך את הסכסוך הארוך איתם לכמעט בלתי פתיר, לא יכול לצפות ששינוי הסטטוס קוו על הר הבית לא יצית מהומת אלוהים בין יהודים למוסלמים.
את המחיר של ההצתה הזו כדאי היה אולי לשלם אילו היה מדובר באמת ב"לב ליבה של הנוכחות שלנו בארץ". לא זה המקרה. לרוב רובם של הישראלים לא באמת אכפת אם כמה מאות יהודים יעלו או לא יעלו למקום הזה, וכמובן שאין לו כל עניין לבנות את בית המקדש מחדש. הרבה יותר מעניין אותם שיבנו דירות בהן יוכלו להתגורר עם משפחתם.
סטרוק, פייגלין, וכמובן ח"כ מירי רגב הם מיעוט קטן וקולני, בלתי רלוונטי, שנלחם למען מיעוט משיחי, שיעשה כל דבר כדי להצית כאן מהומות אלוהים. בכלל, אלוהים הולך חזק במאבק המטורף שלהם, שלמזלנו זוכה להתעלמות כמעט מוחלטת הן בציבור והן בתקשורת.
בכל פעם שיש קצת שקט, כשהשטח נרגע, מחפשים להם הפייגלינים והסטרוקים סיבה להבעיר אותו מחדש. רגיעה
אפשר לחזור לכותרות. ואולי אפילו יקרה נס, בעזרת אלוהים, ואפשר יהיה להביא לאזורינו איזו אינתיפאדה נחמדה שתרתק את כוחות צה"ל והמשטרה לימים רבים, וכמובן תגבה קורבנות בשני הצדדים, ותעמיק את הקרע הנורא.
או אז ייזכר "עם ישראל" שהפלסטינים הם הגרועים באויבינו, ולכן אסור לוותר להם בכלום, ואסור להוריד בית אחד בשטחים הכבושים. הר הבית הוא מפלטם הגדול של הקיצוניים, המנותקים והמשיחיים, שאיכשהו הגיעו למעמד של חברי כנסת. אותה כנסת שנפנפה אותם ואת רעיונותיהם, ואפילו לא הביאה את הצעתם המטורפת לכלל הצבעה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם