הצפון הפרוע: נסראללה שינה את חוקי המשחק
ההבטחה של חיזבאללה להגיב היא שינוי בהבנות השקטות באזור. בינתיים בגבול הסורי טנקיסטים רוסים נלחמים בג'יהאדיסטים מזוקנים. וגם צה"ל לא טומן את ידו בצלחת ומחדש את פריסת הכוחות
סוריה וחיזבאללה התעלמו בעבר מהפרסומים על התקיפות, וגם ישראל סירבה בתוקף לקחת אחריות על מה שיוחס לה. ההנחה הייתה שסוריה וחיזבאללה שקועים עד צוואר במלחמת האזרחים בסוריה, ואין להם עניין לפתוח חזית מול ישראל גם במקרה של תקיפה. הודאה או הודעה ישראלית רק תדחף לתגובה. ההנחה הזאת עדיין בתוקף, אלא שהודעת חיזבאללה עשויה להביא לכך שנסראללה יגיב "בזמן ובמקום שימצא לנכון", כפי שהתחייב בהודעתו. הוא יכול לעשות זאת באמצעות פיגוע שייוחס בחודשים הקרובים "למשוגע לבנוני" (כמו הירי לעבר מוצב ראש הנקרה של חיל הים לפני חודשיים) ; באמצעות פיגוע בחו"ל ללא טביעת אצבע שלו; או בניסיון התנקשות בבכיר ישראלי (אפשרות שממילא נלקחת בחשבון מאז החיסול של עימאד מורנייה בפברואר 2008; חשבון מורנייה עדיין פתוח מבחינת נסראללה).
אמנם בישראל מעדיפים לא לקחת סיכון, ולכן הדריכות במוצבים שלאורך גבול לבנון הועלתה, וחקלאים הונחו לא להתקרב לגבול מחשש לירי צלפים, ובכל זאת ההערכה היא שאירועי השבוע האחרון הם לא אלו ששינו את המצב בצפון, אלא מהווים רק ביטוי נוסף לשינויים דרמטיים שהתחוללו בזירה הצפונית בשלוש השנים האחרונות. שינויים אלה הביאו גם לשינוי דרמטי בהיערכות צה"ל.
הנוף הפסטורלי במשולש הגבולות בין ישראל, סוריה וירדן, מעל נהר הירמוך, אינו מגלה את מה שמתרחש בשטח. בצד הירדני תוגברו מאוד הכוחות (והגיע לא מעט ציוד אמריקאי), בעוד בצד הסורי, קרוב לדרעא, השלימו את השתלטותם על השטח לוחמי ג'יהאד עולמי עטורי זקנים ומגולחי ראשים. בשאר אזורי הגבול עם ישראל, לאורך רמת הגולן, שולטים כיום אנשי ארגוני מורדים אחרים, בעלי צביון חילוני יותר, למעט ארבע מובלעות שנשארו בשליטת צבאו של אסד.
אחת המובלעות האלה, באזור תל כודנה שבמרכז הרמה, היא זירת הלחימה העיקרית ברמת הגולן השבוע. צבא אסד ניסה להסיר את המצור שהטילו המורדים על כוחותיו שעדיין מחזיקים בתל. אלא שהחולשה של הצבא הסורי כמעט בלתי נתפסת: בכל רחבי סוריה נותרו לו רק אלף טנקים ו-70 מטוסים במצב שמיש, ואילו הנשק הכימי בתהליכי פירוק מתקדמים בעקבות ההסכם עם ארצות הברית. מי שמחזיקים כיום את משטר אסד הם לוחמי חיזבאללה מיומנים וכנראה גם כוחות רוסיים (בסרטים שמפרסמים המורדים הסורים נראים אפילו טנקיסטים רוסים שמשתתפים בקרבות, אף שרוסיה טוענת כי היא שולחת לאסד רק יועצים).
גם התרומה של איראן לשרידותו של אסד מכרעת: בנשק, ביועצים ובלוחמים פה ושם. בינתיים, הלחימה בסוריה סיבכה את חיזבאללה קשות מבית והעבירה את הקרבות, מכוניות התופת וירי הרקטות גם אל לב המעוז שלו ברובע הדאחייה בלבנון, דווקא בתקופה שבה הארגון ביסס את מעורבותו בממשלה הלבנונית החדשה. ככלל, אלה אינם ימי זוהר מבחינת חסן נסראללה.
פיקוד הצפון ומשרד הביטחון צפו את השינוי במצב והחלו בהקמת גדר מערכת חדשה ברמת הגולן כבר לפני יותר משלוש שנים. בישראל הגיעו לתובנה לאחר שפלסטינים פרצו לתוך שטח ישראל ליד מג'דל שמס ביום הנכבה (15 במאי ב-2011). האירוע הבהיר מבעוד מועד שבצד הסורי של הגבול מתפתחת אנרכיה.
שלוש שנים אחרי תחילת העבודות הושלמה גדר חדשה וזהה לגדר המערכת בגבול עם מצרים (פרויקט המכונה "שעון חול") על הגדר אין אמצעי חישה אלקטרוניים (אלה נמצאים כרגע רק על הגדר הישנה שלא פורקה). לעומת זאת, יש לא מעט מצלמות ומכ"מים חדישים שמתחברים לחמ"ל אחד שמעבד את המידע במסגרת פרויקט טכנולוגי יומרני שמכונה "מר"ס" (מערכת רב-סנסורית). כך , במקום סיורים אינסופיים לאורך גדר המערכת מוזעקים כיום הכוחות בעיקר כאשר מתעורר צורך. במקום עשרות תצפיתניות יש בכל רגע נתון רק כמה בודדות.
אולם השינוי המשמעותי ביותר שחל השבוע ברמת הגולן הוא יציאתה מהשטח של עוצבת "געש" (אוגדה 36) שהייתה אחראית על הזירה זה עשרות שנים. האוגדה התמקמה מחדש דרומה יותר והפכה להיות אוגדה רב זירתית של צה"ל, שיכולה להילחם גם בזירות לחימה אחרות כמו עזה, לבנון או אפילו בדרום. במקום "געש" או עוצבות שריון שפורקו באחרונה, התמקמה ברמת הגולן עוצבה חדשה תחת השם "בשן" (אוגדה 210), בפיקודו של תא"ל אופק בוכריס, איש גולני במקור. מדובר בסגירת מעגל היסטורית: עוצבת "בשן" בפיקודו של דן לנר הייתה בתהליכי הקמה כאשר פרצה מלחמת יום הכיפורים (כוחות מאולתרים שרוכזו אז פעלו באותה מלחמה תחת האוגדה במובלעת הסורית). באיחור של למעלה מ-40 שנה העוצבה קמה גם באופן פורמלי. עוצבת "בשן" אחראית מעתה על כל הלחימה השוטפת ברמת הגולן, והיא מתבססת על כוחות מילואים השייכים לה באופן ישיר ועל כוחות סדירים המוקצים למשימות השונות מפעם לפעם.
מי עוד פועל בצפון החדש? בפגישה עם כתבים צבאיים גילו מפקדים בחיל הים כי היקף הפעילות המבצעית של צוללות חיל הים בצפון גדל בעשרות אחוזים.
בלטקיה בוצעה אחת התקיפות שיוחסו לישראל בשנת 2013, ולפי הפרסומים הושמדו שם מחסנים שהכילו מערכות טילי חוף-ים מתקדמות מתוצרת רוסיה, מסוג יאחונט. ככלל, היאחונט נחשב כיום הנשק המאיים ביותר על ישראל מבחינה טכנולוגית ועלול לעבור מסוריה לחיזבאללה (אם כי גם העובדה שהוא בידיים סוריות אינה סימפטית). מדובר בטיל שיכול לפגוע במהירות גדולה פי שלושה ממהירות הקול, אפילו במטרת נקודה בים, ממרחק של עד 300 ק"מ. הטיל עלול לפגוע באוניות חיל הים ולשתק את פעילות ספינות המטען המגיעות לנמלי חיפה ואשדוד או לפגוע באסדות הגז הישראליות.
בין האיומים הנוספים שישראל סימנה כקו אדום ניתן למנות את מערכות הנ"מ מסוג אס-300, אס-איי-17 או אס-איי-125 (מדובר בנשק נ?מ מתקדם שסוריה קנתה לאחר התקיפה של הכור הגרעיני שלה בספטמבר 2007), טילי קרקע-קרקע מסוג סקאד, ובעיקר טילי פאתח לטווחים של מאות קילומטרים עם מנגנוני ניווט מבוססי ג'י-פי-אס.
הרמטכ"ל, שהיה אף הוא השבוע ברמת הגולן, ציין כי "חלק מהנשק כבר עבר לידי חיזבאללה". ביקורו של גנץ התקיים יום לפני התקיפה המיוחסת לחיל האוויר, אף שכנראה מדובר בצירוף מקרים.
כפי הנראה, הרמטכ"ל לא התכוון לטילי היאחונט או למערכות הנ"מ שיכולות לפגוע קשות בעליונות האווירית של חיל האוויר בשמי לבנון, אלא לטילי קרקע-קרקע מתקדמים שכבר נמצאים בידי חיזבאללה. גורמים ביטחוניים ישראליים העריכו בשנה האחרונה כי לחיזבאללה יש כ-500 טילים שיכולים להגיע לכל נקודה במרכז הארץ, כולל הקריה בתל אביב, בדיוק של 50 מטר. מבחינת היכולות האלה, חיזבאללה מסוכן כיום פי כמה לעומת היכולות שהיו לו במלחמת לבנון השנייה ב-2006.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם