
"משלמים מחיר כבד": המלכוד של דייגי הקישון
הנחל העכור היה מקור פרנסה ל-39 דייגים שחלו בסרטן. לאחרונה דחה ביהמ"ש את תביעתם וחייב אותם לשלם הוצאות משפט למפעלים שזיהמו את המים. הנתבעים הביעו נכונות לוותר על התשלום בתנאי שהדייגים לא יערערו. אך כעת נחושים ארבעה מהם להמשיך להיאבק

התביעות הוגשו על-ידי 39 דייגים נגד שורה ארוכה של מפעלים בחיפה, שבמשך שנים זיהמו את הקישון, הנחל שהיה עבורם מקור פרנסה. הם תבעו את החברה לישראל, בתי הזיקוק, המפעלים הפטרוכימיים, המשרד להגנת הסביבה ועוד.
אחרי אינספור דיונים שניהל פרקליט אחד מול סוללה עצומה של עורכי דין מהשורה הראשונה, מצוידים בחוות דעת של מומחים, הסתיים המאבק בהפסד ובקביעה שלא המים המזוהמים הם המקור למחלות הממאירות שבהן לקו. לצד אותה קביעה, נפסק כי על התובעים לשלם את הוצאות המשפט הרבות. עובדיה קבליק (84), מראשוני דייגי נחל הקישון, שוכב מאז השבת האחרונה במחלקה הפנימית של בית החולים רמב"ם כשהוא כבר לא זוכר דבר.
לצדו ישובים רעייתו וילדיו שלא משים ממיטתו. כבר 25 שנים שהוא נלחם בסרטן, מחלה שגבתה את חייהם של רוב חבריו. בסוף השבוע האחרון קיבל קבליק בשורה שלא יכול היה לעמוד בה: הוא נדרש לשלם 150 אלף שקלים פיצויים לבז"ן שבשליטת האחים עופר ושאר בעלי המפעלים המזהמים שפגעו בקישון במשך שנים רבות; אחר כך לקה בשבץ מוחי שבעקבותיו איבד את יכולתו לדבר ואינו מזהה עוד את קרוביו.
קבליק התחנן שהמפעלים ימחקו את התביעה וישכחו מכל מה שדרש, כל אלה, כדי שלא יאבד את המעט שעוד נותר לו; אולם הם עומדים בדרישתם מהדייגים להסיר כל טענה נגדם, בתמורה למחילה על התשלום הגבוה.
רק בשבוע שעבר העניקו קבליק וחתנו, חיים יחיאלי, ראיון בתוכניתם של אורלי וגיא בערוץ 10. בעיניים דומעות ובאיפוק ניסה עובדיה לגולל את סיפורו ללא הצלחה. בקול חלש הוא אמר לשני המגישים: "אני חי מביטוח לאומי ומרנטה שאני מקבל מהשילומים בגרמניה. יוציאו אותי מהדירה כעת ורוב חבריי נפטרו כבר".
החתן יחיאלי אמר כי באותו ראיון נשברה יכולתו של עובדיה לעמוד במסע הלחצים סביב המשפט המתוקשר, שנמשך יותר מעשור. "הוא איבד בשואה את כל משפחתו והקים כאן בית חדש", אמר יחיאלי. "הכבוד העצמי חשוב לו יותר מכל דבר. הוא בכה בלילות ולא הצליח להירדם. ביום חמישי בלילה האחרון חטף שבץ ומאז הוא ברמב"ם. המשפחה מרוסקת. לא נותר לו כלום".
דניאל ג'ריס מהכפר אעבלין היה אף הוא דייג בקישון, וכמו אחרים - חלה בסרטן בעין, מה שאילץ כריתה של חצי מפניו. ג'ריס לא מתכוון להרים ידיים, למרות הידיעה על השלכות המהלך על יתר הדייגים. "הם האנשים הכי גרועים שראיתי בחיי ולכן לא אוותר על הערעור בעליון.
השופט דחה את כל מה שטענו והבאנו במשפט, נראה אותו עובד בקישון שלושה חודשים ואחר כך אומר שאנחנו משקרים ושלא נפגענו מהמים המזוהמים. כעת, בעלי המפעלים דורשים שנמות בשקט ומאיימים שאם אני וחבריי נגיש ערעור - כולם ייפגעו. לא אשלם להם שקל - גם אם אצטרך להיכנס לכלא".
עורך דינם של הדייגים, אבנר אמודאי, הביע נכונות לייצגם בערעור - אך מודע לדילמה הקשה שעמה הם מתמודדים. גם הוא הפנה אצבע מאשימה להנהלות בתי החרושת: "הם עושים דבר שאינו ראוי מבחינה חברתית. אין מחלוקת שבמהלך השנים, המפעלים הללו זיהמו את נחל הקישון ואפילו השופט הכיר בכך. גם אם פסק הדין יעמוד בעינו, לא ראוי שהאנשים האלה ישלמו את הקנס הזה".
מבז "ן נמסר בתגובה כי "הקבוצה בוחנת את החלטת בית המשפט ואת המשך המהלכים המשפטיים של התובעים וכרגע אינה פועלת לגביית הוצאות המשפט ".