קמפיין חדש המתפרסם בימים אלו ברחבי הארץ בהיקף של מיליוני שקלים ובמדיות השונות יוצא בקריאה ללמוד את מקצועות החקלאות המתקדמת. לדברי אנשי משרד החקלאות, המהלך הפרסומי נועד לשפר את המעמד של הענף והיתרונות שבו לצד החשיבות של העיסוק באדמה.
גידולים חקלאיים בערבהצילום: ראובן קסטרו
הקמפיין החדש לעידוד החקלאות עולה בערוצי הטלוויזיה תחת הכותרת "חקלאות ישראלית – ההיי-טק של הטבע", והוא יחשוף חקלאים "אמיתיים", שיספרו על עבודתם בענפי החקלאות השונים. הם יאמרו לצופים מה הם עושים במסגרת עבודתם החקלאית השוטפת, ויקראו להצטרף אליהם ולייצר עתודה איכותית של כוח אדם לענף שהפך להיות כלי דיפלומטי חשוב בעולם. כך, החל מהערב במסך הטלוויזיה שלכם ינסו שי פיטרו, מגדל הדרים מקיבוץ עין חרוד, עומר נוביץ, רפתן מהמושב מרחביה, ואחרים לשכנע אתכם להצטרף אליהם לענף החקלאות.
לאחר עשרות שנים של חקלאות מסורתית, החקלאות הישראלית הפכה היום למקצוע היי-טקי של ממש, שרחוק מאוד מימי המחרשה והפרד שחרשו בשדות. מוסדות לימוד רבים בארץ מכשירים בשנים האחרונות את חקלאי העתיד בשיטות חדשות, שהפכו את ישראל לאחת המדינות המפותחות ביותר בעולם בתחום זה. ראיה לכך היא היצע הפירות והירקות שנמכרים
בשווקים ובחנויות, הכולל מגוון שרק לפני שנים ספורות לא יכולים היינו לראות לאורך חודשים רבים בשנה. כך למשל, היום זה טבעי וברור מאליו שמלפפונים ועגבניות הם המרכיב הבסיסי בסלט הירקות, אבל בעבר במשך חודשים ארוכים לא היה ניתן להשיג אותם בכל עונות השנה. כמו כן, היום ניתן לאכול מנגו במשך חצי שנה בזכות זנים שונים וחדשים, וגם רימונים נמצאים בשווקים כיום למרות שראש השנה כבר ממזמן מאחורינו. "היום ישראל למעשה לא זקוקה כמעט בכלל לייבוא, והיא מסתמכת על עצמה בכל הקשור למערך אספקת המזון לתושבים", מספרת דפנה יוריסטה, דוברת המשרד לחקלאות ופיתוח הכפר.
"אנחנו רק בתחילת הדרך בכל הקשור בחקלאות, וניתן לעשות עוד דברים נפלאים בתחום של הנדסת המזון, פיתוח גידולים חסכנים במים, חקלאות באמצעות גידולים בריאותיים ועוד", מוסיף דובי אמיתי, דור רביעי לחקלאים במושבה מטולה, שמשמש כנשיא התאחדות האיכרים בישראל. לדבריו, "חסר היום כוח אדם איכותי בחקלאות, ומתוך ההבנה שזה מקצוע מעניין ומאתגר ומאוד חכם אנחנו עובדים על הקמת מכללות וקורסי הכשרה נוספים".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם