השר עמיר פרץ: "איכות הסביבה צריכה להיות נחלת הכלל, לא רק של הברנז'ה"
בתור סוציאליסט ומנהיג פועלים הוא קיבל את תיק הסביבה ברגשות מעורבים, אבל היום הוא מבין שצדק סביבתי וצדק חברתי משלימים זה את זה. עמיר פרץ מסכם שנה ראשונה בתפקיד ובטוח שבקרוב כולנו נחיה חיים ירוקים יותר
“אני ירוק מבחוץ, אבל בפנים אני אדום לחלוטין, אל תשכח את זה”, אומר פרץ ופורץ בצחוק. “אם אומר לך שלפני הבחירות האחרונות שמתי לי ליעד להגיע למשרד להגנת הסביבה, הדבר לא יהיה נכון, אבל מרגע שהוטלה עליי המשימה אעשה אותה במאת האחוזים, ולשמחתי בכל יום מחדש אני מתלהב יותר ויותר”.
מה שמוסיף להתלהבות היא גם ההבנה שלמעשה מדובר במשרד חברתי לכל דבר. “גיליתי שמי שצרכו את המסר ואת השירותים הקשורים לאיכות הסביבה היו בעיקר אוכלוסיות חזקות, ואני חושב שצדק סביבתי וצדק חברתי הולכים זה לצד זה ומשלימים האחד את השני”, הוא מפרט.
“איך אפשר לדבר על צדק סביבתי אם הפרט נפגע? אם לא נשמור על הסביבה, החברה כולה תיפגע. המשימה שהצבתי לנגד עיניי היא שכל התפיסה של איכות הסביבה תהיה נחלת הכלל, כי עד היום איכות הסביבה נתפסה כמשהו מאוד אליטיסטי. למי שרוצה להיות בברנז’ה - זה נחשב ‘אין’ להיות ירוק. שומרי הסביבה תמיד הצטיירו כצמחונים, כטבעונים, כמחבקי עצים, כמחבקי בעלי חיים ועוד אינספור סטריאוטיפים.
"אני חושב שהיום ברור לכולם שאיכות הסביבה היא לא מותרות, והמאבק הראשון שלי הוא שאיכות הסביבה לא תגדיל את הפערים אלא תצמצם אותם. אתה לא יכול להיות סוציאליסט ולא להאמין באיכות הסביבה. איך תדאג למעמד הפועלים בלי לדאוג שסביבת העבודה שלהם לא תהיה מלאה בגזים ובתרעלות?”
איך פרץ מתכוון לעשות זאת בפועל? כרגע עומדות לנגד עיניו שתי אוכלוסיות משמעותיות שזקוקות לשינוי תפיסתי - המגזר הבדואי והמגזר החרדי. “במגזר הבדואי לא היו מעולם משאית אשפה או פחי אשפה”, הוא מסביר. “אני רוצה להקפיץ אותם בבת אחת לעידן החדש של הפרדת פסולת ומיחזור. אתה מגיע ליישובים במגזר ומוצא בתי ספר לחינוך סביבתי ברמה הירוקה ביותר, בזמן שהתלמידים מגיעים הביתה ומוצאים מציאות הפוכה לחלוטין ממה שהם לומדים”.
פרץ נותן כדוגמה את הכפר אום בטין שבנגב: “אתה יכול למצוא שם את כל תחלואי איכות הסביבה כמו אסבסט, מפגש עם נחל באר שבע והזיהומים שלו ועוד. החלטתי לשים שם עכשיו פחים מוטמנים כדי שאיסוף האשפה יהיה מודרני יותר מאשר בעיר הכי מודרנית בישראל. דבר נוסף שאנחנו מפתחים שם באמצעות חבר’ה ישראלים צעירים הוא מתקן פסולת אורגנית ביתי, שהתושבים יוכלו לייצר בו גז לבישול בבית. הוא יהפוך למתקן חסכוני שיחליף חשמל וגז, ותהיה להם מוטיבציה גדולה יותר להפסיק להשליך אשפה ולייצר ממנה גז טבעי”.
בחודשים האחרונים עמד המשרד להגנת הסביבה בפני סדרת מאבקים ירוקים וחקירות סביב פרשיות הבשר ב”אדום־אדום” ואסון ההדברה בירושלים. האירוע האחרון, שבו נהרגו שתי האחיות לבית משפחת גרוס, הוביל את השר פרץ להקים ועדת חקירה מיוחדת בניסיון להסדיר ולקבוע תקנות ברורות לגבי השימוש בחומרי הדברה. מצד שני, נדמה היה שקולו, כשר הממונה על הסביבה, לא נשמע כלל לאחר האסון.
“רציתי שתהיה הפרדה בין הסמכויות הפוליטיות והמקצועיות כדי שאף אחד לא יחשוב שאנחנו מערבים שיקולים לא מקצועיים”, הוא עונה באופן זהיר. “היות והנושא נמצא בחקירה פלילית, ואף שברור שמדובר כאן בתקלה של המדביר, החלטתי שיש להקים צוות מומחים שיבחנו מחדש את כל מה שקשור בהדברה; בהשתלמויות, בתיאום ובחלוקת האחריות הנכונה בין כל הגורמים שהיום מוסמכים לאשר את השימוש בחומרים האלה.
“מי שאחראים על אישור חומרי ההדברה כיום הם משרדי הבריאות, החקלאות והגנת הסביבה. החוקים קיימים, וברור שאסור למכור חומרי הדברה למי שלא מוסמך לכך, אבל הבעיה היא באכיפה. יש כמה משרדי ממשלה שאחראים על הנושא הזה, והגיע הזמן שייעשה סדר ותהיה חלוקת סמכויות נכונה. האירוע הוא קשה, וברור לחלוטין שהוא היה יכול להסתיים אחרת אילו הייתה פה התנהגות שונה. הגורם האנושי שיחק כאן תפקיד חשוב בתוצאות האירוע, ומבחינתי צריך לקחת את הנושא ולערוך בדיקות מעמיקות”, הוא מוסיף.
כאמור, פרשה נוספת שאליה השתרבב שם המשרד הייתה חשיפת “כלבוטק” לגבי התנאים הקשים שבהן מוחזקות התרנגולות לפני השחיטה, על ההתעללות הקשה בפרות במשחטת “אדום־אדום” ועל גריסת האפרוחים הזכרים בעודם חיים במדגרות - זאת אף שבפועל המשרד להגנת הסביבה מגן רק על חיות בר. “החלוקה היום לא נכונה”, טוען פרץ.
“כל מה שקשור בחיות לתעשיית הבשר כביכול נמצא תחת משרד החקלאות, ואנחנו חושבים שההגנה על בעלי חיים מכל הסוגים חייבת להיות במשרדנו. יש ניגוד אינטרסים במשרד החקלאות שתפקידו להגן על האינטרסים החקלאיים, ובמקביל לפקח על האופן שבו מטופלים בעלי החיים. העליתי את הנושא לישיבת הממשלה, הקמנו צוות בדיקה, ואני מניח שבתוך כמה חודשים תהיה הכרעה.
“הייתי חקלאי בעברי”, מסביר פרץ, “וכיום גם גרים איתי בבית ארבעה כלבים ושלושה חתולים. אני חי ומחובר לנושאים האלה”.
מאבקים נוספים שפרץ ואנשי משרדו מנהלים מול מערכת חזקה של אינטרסים, כוח, שלטון והרבה כסף קשורים בבניית שכונות באזורים ירוקים ובפעילות של מפעלים מזהמים - נושאים שמגיעים לישיבות הממשלה. “העובדה שאני מגיע עם ניסיון של שר בכיר מקנה למשרד מעמד גבוה יותר”, הוא קובע.
“אני לא שר חדש שמגיע ואפשר לבטל את דבריו. כך למשל, בקבינט הדיור שר האוצר רצה להקים חברה לבניית דירות להשכרה בלי שום היבט סביבתי, ואני נלחמתי והצלחתי למנוע זאת. רק אחרי שהוסיפו תקנות זה אושר. אני לא יודע אם שר חדש היה מצליח לעשות זאת.
“לצערי הרב, המגמה השלטת היום במדינת ישראל היא להוזיל את הכל בכל מחיר. כשמדברים למשל על יוקר המחיה - ברור שבכל פעם שיש הצעה, ואנחנו מעירים שהיא עלולה להביא לפגיעה בסביבה, כולם מתנפלים ואומרים שהדרישות שלנו צפויות לייקר את המוצר. ברור ששימוש זהיר יותר בחומרי הדברה, פיקוח הדוק יותר על גידול התרנגולות והשינוע שלהן ועוד אינספור דוגמאות עלולים לייקר את המוצר, אבל אני חושב שהאמירה הזו היא חסרת אחריות. לאף אחד אין זכות לדבר על כך כשהוא יודע שזה פוגע באופן מיידי בבריאותם של בני אדם ובאינטרס של הדורות הבאים”.
פרץ נותן כדוגמה את תחום הבנייה, שבו הוא פועל על מנת שהקריטריונים לבנייה ירוקה יוגדרו בתקן קבוע בחוק, אף שהוא יודע שאין לכך סיכוי רב. “כל מהלך שקשור להגנה על הסביבה ועל הדורות הבאים נתקל בהתנגדות גדולה של כל הגורמים הכלכליים במשק”, הוא מסביר.
“זה אכן מייקר, אבל אם כל אזרח במדינה יידע שאם הוא משלם שניים או שלושה אחוזים יותר על הדירה שלו, סיכויי התחלואה של הילדים שלו באסתמה, במחלות נשימתיות או בסרטן יקטנו, ואם הרוכש יידע שבטווח של חמש עד עשר שנים הוא יחזיר את ההשקעה בגלל הצמצום שלו בצריכת אנרגיה - אז הוא יסכים לכך.
"אם הייתי אחראי על התוכנית הממשלתית, אולי הייתי נותן לקבלנים ירוקים הטבות מס כדי שגם להם זה ישתלם יותר. היום קורה תהליך הפוך: בניסיון לקצר תהליכים כל ועדות הווד”לים קבעו שהתסקיר הסביבתי לבחינת השלכות הפגיעה בסביבה יבוצע על ידי גורמים חיצוניים, כלומר הקבלן או היזם, שהאינטרס שלו שונה לחלוטין, ואנחנו כמשרד אמורים להתמודד עם אותו יועץ פרטי ולהגן על זכויות האזרחים”.
בסופו של דבר הזעקה שלך היא אצבע אחת בממשלה.
“כולם יודעים שבממשלה יושב סוציאליסט עם עמדות שונות מרוב חברי הממשלה. ברור שבסוף ההסכמות בין שרי השיכון, האוצר והתחבורה מייצרות רוב כמעט בכל החלטה שהם רוצים להעביר, אבל מה שחשוב הוא העובדה שהדברים נשמעים ומתקיים דיון”.
עדיין לא נגענו בנושאים כמו סכנת המפעלים הפטרוכימיים, סגירת מכל האמוניה בחיפה ומאבקים על עתיד הדגה שהמשרד מקדם בימים אלה, ועשויים להשפיע באופן מובהק על חיינו.
“כשנכנסתי לתפקיד הופתעתי מהרבה דברים שלא ידעתי עליהם. החל מדרך הטיפול באנרגיה במדינה, דרך המשמעות של אנרגיה מתחדשת ועד הטיפול במים שאובים ומותפלים והחייאת הנחלים והמעיינות. הופתעתי מהיקף ההתעניינות של הציבור שרוצה ומאמין בשמירה על הסביבה. תראה מה קורה במערכת החינוך: כל מנהל רוצה להפוך את בית הספר שלו לירוק או עם אלמנטים סביבתיים, וזה תופס את כולם – יהודים, דתיים, חרדים, חילונים, בדואים וערבים”.
איך תיראה מדינת ישראל בתחום הגנת הסביבה בעוד 25 שנה?
“אני מאמין שנושאים שנחשבים היום מותרות יהיו חלק בלתי נפרד משגרת החיים שלנו, כמו בנייה ירוקה. אני מעריך ששום אזרח לא ירצה לגור בשכונה שהיא לא ירוקה או בבית לא ירוק. אני מקווה שרוב מבני הציבור בארץ, כולל בתי חולים ובתי ספר, ייבנו מתוך תפיסה ירוקה.
"בנוסף, נראה הרבה יותר נחלים חיים שזורמים בהם מים בעקבות התפלה ונראה מעבר דרמטי למכוניות היברידיות או חשמליות. כשהגענו לכאן לפני כמעט שבעה עשורים היינו צריכים להקים מדינה ולבנות בלי שאלות ובלי מחשבה, ועכשיו הגיע הזמן להחזיר לטבע ולשקם את מה שפגמנו בו.
"אני מעריך שבעוד 25 שנה לא נצטרך לנהל מלחמה על מודעות; הדור הבא גדל למציאות סביבתית שונה לגמרי מזו שבה אנחנו חיים. התרבות השתנתה, והמהפכה הסביבתית היא גם מהפכה חברתית. משם הכל מתחיל”.
גם משהו בך השתנה?
“לא השתניתי. יש דברים שלא הייתי מודע אליהם, אבל אני לא מרגיש שאני מתנהג באופן שונה. בבית אנחנו לא יכולים להפריד פסולת כי האפשרות לא קיימת בשדרות, אבל יש לנו מודעות גדולה לסביבה, והילדים צמחונים מתוך אידאולוגיה.
"הצטרפתי השנה למיזם של מיקי חיימוביץ’ של ‘שני ללא בשר’, ואני חושב שזה רעיון יוצא מן הכלל. אף פעם לא הייתי חובב בשר, אבל המסר הזה הוא דבר נכון. אם יום אחד בשבוע כל אזרחי ישראל לא יאכלו בשר, זה שווה לזיהום של חצי מיליון מכוניות. זה משהו אמיתי ולא סתם גימיק”.
הכתבה פורסמה במוסף מיוחד של "מעריב": "100 גוונים של ירוק"
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם