לשלול אזרחות ממחבלים ישראלים משוחררים

גם אנשי שמאל ותומכי הסדר מובהקים מבינים שיש בדרישה הפלסטינית לשחרור מחבלים ערבים-ישראלים חציית קו מסוכן בניסיון לחתור תחת מדינת ישראל

עינת וילף | 23/4/2014 8:43 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
האפשרות שאזרחים ערבים ישראלים, אסירים, ישוחררו כחלק מעסקה עם הרשות הפלסטינית וכתנאי להמשך המשא ומתן, מטריד גם את מי שמעוניינים בהמשך המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים ושמחים על חידוש המגעים.

ההסתייגות מכך אינה ייחודית לימין ויותר מכך – היא מטרידה יותר דווקא את שוחרי הרעיון הציוני הממלכתי המאמינים שמדינת ישראל אחראית במידה שווה לכל אזרחיה. גם אנשי שמאל ותומכי הסדר מובהקים מבינים שיש בדרישה הפלסטינית חציית קו מסוכן בניסיון מובהק לחתור תחת הלגיטימיות של מדינת ישראל כמדינה שאחראית על אזרחיה הערבים והיהודים כאחד.

הפתרון היחיד שיכול לאפשר גם את המשך המו״מ וגם ימנע חתירה מסוכנת תחת הריבונות של מדינת ישראל הוא להתנות את שחרור האסירים אזרחי ישראל בשלילת אזרחותם הישראלית והעברתם לשטחי הרשות הפלסטינית, שמצדה תהיה מחויבת להבטיח את מעמדם בתחומה. פתרון זה יבהיר כי קו ברור עובר בין הרשות הפלסטינית לבין מדינת ישראל ומי שמחליט לקבל על עצמו את חסותה של הרשות הפלסטינית אינו יכול להישאר אזרח ישראלי.

הצורך לקטוע באיבו מהלך זה ולמתוח קו ברור נובע מכך שפריסת חסותה של הרשות הפלסטינית על האזרחים הערבים של מדינת ישראל, גם אם בשלב זה זה רק על אלה שנכלאו בעוון פעילות אלימה כנגד מדינת ישראל והציונות, מסמנת ראש גשר להמשך הסכסוך גם לאחר הקמתה של מדינה פלסטינית.

הרשות טוענת, בגיבוי העולם הערבי, שכל הכרה בישראל כמדינה יהודית – שהיא הכרחית לשלום אמת - תביא בהכרח להדרתם ואפלייתם של האזרחים הערבים של ישראל ותקבע את מעמדה של מדינת ישראל, מן הצד המערבי של הקו הירוק, כמדינה שאין בה בה מקום לאזרחים שאינם בני העם היהודי.

טענה זו בדבר סתירה הכרחית בין יהדותה של מדינת ישראל לבין מעמדם של אזרחיה הערבים, מוסלמים ונוצרים כאחד, משתלבת היטב במאבק הפלסטיני העולמי לקעקוע הלגיטימיות של הרעיון הציוני והלגיטימיות של מדינת ישראל כביטוי של השאיפות הלאומיות של העם היהודי להגדרה עצמית בארצו, ומניחה את התשתית הרעיונית לפריסת חסותה של הרשות הפלסטינית ומדינת פלסטין העתידית על ערביי ישראל גם במצב של הסדר שלום. המסר הלא כל כך מובלע הוא שגם הסדר שלום בין ישראל לפלסטין לא יביא לקץ השאיפות הלאומיות הפלסטיניות ומדינת ישראל תהיה חשופה לחתירה מתמדת תחת הלגיטימיות שלה.

על כן, מי שרוצים למצוא דרך להמשיך את המשא ומתן, אך אינם מוכנים לשתף פעולה עם הנסיונות של הרשות הפלסטינית לחתור תחת הריבונות של מדינת ישראל ולקעקע את הלגיטימיות שלה, צריכים לתמוך בפתרון שיתנה את את שחרור האסירים אזרחי ישראל בשלילת אזרחותם הישראלית והעברתם לשטחי הרשות הפלסטינית תוך התחייבות הרשות להבטיח את מעמדם שם.

חשוב להשאיר בידי האסירים הישראלים את האפשרות להחליט בעצמם האם הם מעוניינים להשתחרר
בהתאם לעסקה זו ולא להעניק לרשות הפלסטינית מעמד אוטומטי על גורלם. האסירים הישראלים יוכלו לבחור בין ריצוי עונשם ושמירה על אזרחותם הישראלית, או שחרור מוקדם בחסות הרשות הפלסטינית תוך שלילת אזרחותם הישראלית והעברתם לשטחי הרשות הפלסטינית.

על האסירים אזרחי ישראל הערבים לדעת שאם הם מקבלים על עצמם את חסותה של הרשות הפלסטינית באופן שמאפשר להם להשתחרר לפני תום מועד ריצוי עונשם, המשמעות היא שאין הם עוד אזרחים של מדינת ישראל.

השאיפה לשלום אינה יכולה לעוור את עיני מבקשי השלום מנסיונות מסוכנים לחתור תחת הלגיטמיות של הרעיון הציוני במעטה של משא ומתן לשלום. להיפך, הסיכוי להגיע לשלום אמת תלוי בכך שכל הסכם שלום יהווה קץ התביעות והכרה בריבונותה של מדינת ישראל, כפי שהיא, על כלל אזרחיה. לכן בכל הקשור לדרישה הפלסטינית לשחרור אסירים אזרחי ישראל כתנאי להמשך המשא ומתןֿ, המסר הברור של מחנה השלום הציוני חייב להיות, שלום כן, חתרנות נגד מדינת ישראל ולגיטמיות של הרעיון הציוני, לא.

ד״ר עינת וילף היא עמיתה במכון וושינגטון למדיניות ובמכון למדיניות העם היהודי
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עינת וילף

צילום:

ד"ר למדעי המדינה, חברת כנסת לשעבר. מחברת הספר "בחזרה לאלף-בית: הדרך להצלת החינוך בישראל (ללא תוספת תקציב)"

לכל הטורים של עינת וילף

עוד ב''דעות''

פייסבוק