אני לא עם דוד הנחלאווי: מחאה נגד מפקד - מרד
חייל לא יכול לצאת בפומבי נגד החלטות חוקיות של מפקד. המילים: אמון, כבוד ומשמעת מקבלות משמעות בצבא. ערכית - נכשלנו
אבל זה לא חדש לאף אחד. שני דורות שלמים מתגייסים כאן כדי להגן על בטחון המדינה ומוצאים את עצמם בקסבות, במחסומים וברחובות, ספוגים אבנים, בקבוקי תבערה, מקררים, ירי, טילים, מטענים, סכינים, גרזנים. אז חבל על הרעש. האירוע של דוד הנחלאווי הוא אירוע שגרתי, יומיומי, "שמירת סדר" ישנה וטובה. אני יודע, הייתי שם. כולנו היינו שם. יתירה מכך, כאן אף אחד לא נפגע. אירוני ככל שזה נשמע, האירוע הזה עשוי להיות מוגדר כאירוע טוב, הבעיה היחידה היא שהוא צולם.
דובר צה"ל הגיב, וגם זה רגיל. שורות ידועות, נכונות וברורות מאליו - ההתנהגות של דוד הנחלאווי אינה עומדת ברף הנורמות שנדרש מחייל צה"ל. החייל יועמד לדין, מג"ד, מח"ט, כנראה לא ישוב לתפקיד לחימה, פתאום שומעים על בעיות התנהגות קודמות - שיגרה. עוד יומיים והסיפור הזה נשכח, זוכר רק דוד הנחלאווי וזוכר הנער הפלסטיני וזוכרים הוריהם.
אבל הרשת ראתה, הפנימה, והגיבה - מאות לוחמים בסדיר העלו תמונות שלהם, כאשר פניהם לעיתים גלויות ולעיתים נסתרות. וכולם תומכים בדוד הנחלאווי. הם רוצים כלים, הם רוצים שיתנו לצה"ל לנצח. דבר כזה אי אפשר לקבל- מדובר במרד. מדובר בלוחמים שאיבדו כיוון, טעו בניווט, לא מבינים מה זה צבא ועל מה הוא נשען. הוא נשען על היררכיה, על פקודות, על ציות ועל אמון. אמון בערכיות, אמון בכוונת המפקד, על נכונותו לגבות, על נכונותו לקחת אחריות. המשמעת, כפי שאמר רנ"ג טאיטו מאז ומעולם, אינה ניתנת לחלוקה.
חייל לא יכול לצאת בציבור ובפומבי כנגד החלטת מפקד. לוחם לא יכול "להביע תמיכה" בפייסבוק. לוחם לא יכול לקחת חלק במחאה כנגד החלטת מפקד צבאי שעומדת ברף החוקי, גם אם ההחלטה הזו מקוממת או מעצבנת. זה מרד. נכון, חייל בסדיר ובקבע לא נהנה מאותו חופש ביטוי של אזרח אחר במדינת ישראל. זו פגיעה בחופש הביטוי, אבל היא פגיעה מידתית ונכונה.
לכן אני לא עם דוד הנחלאווי. ליבי יוצא אליו, אל הוריו, אל מפקדיו. אבל אני לא "איתו". דוד הנחלאווי ביצע משהו אסור. לדוד הנחלאווי יש מפקדים. פשוט, כואב, קשה אבל הוגן. וכל הלוחמים ה"תומכים", צריכים לבלוע את הרוק ולקוות שהם לא יהיו המצולם הבא, לקוות וללמוד, שכך לא פועלים.
וכאן אנחנו מגיעים לצידו השני של המטבע. החיילים ש"דורשים כלים" כדי לנטרל אירועים כפי שקרו לדוד הנחלאווי, ש"נלחמים על הכבוד של כולנו", היו יכולים באותה המידה גם לקרוא להפסקת פעילות השיטור בשטחים שהובילה את דוד וחבריו למצב הזה. באווירה ציבורית אחרת, עם מנהיגות אחראית יותר, אולי זה היה קורה. אבל גם זה אסור שיקרה. ללוחמים בסדיר (וקבע) אין את הזכות הזו. זה צבא. ובצבא צריך לדעת גם לסתום את הפה, ואת הסמארפון.
טוב יעשו מפקדי צה"ל אם יוקיעו מחד את תופעת התמיכה או המחאה ברשתות החברתיות, ומצד שני יבינו שהחיילים של היום חושבים אחרת, מתנהגים אחרת,
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם