יש פתרון: מדינה יהודית ואזרחות ישראלית לפלסטינים
התכנסנו לכאן כדי להקים מדינה יהודית. והיא צריכה להיות דמוקרטית, כי אם נהיה מדינת אפרטהייד לא נהיה בכלל, ושום פלפול רבני לא יועיל. הדור שלנו חזק, ויוכל להתמודד עם אתגר של מדינה אחת ששליש מאזרחיה ערבים שווי זכויות
מכל שורה במגילת העצמאות, מכל שיר שנכתב בימים ההם ומכל תמונה שצולמה ברחובות המדינה שזה עתה נולדה, עולה מסר ברור ופשוט: בארץ ישראל קם העם היהודי ולפיכך התכנסנו להקים לו מדינה. מדינת ישראל הוקמה בשם העם היהודי ולמענו. זה ייעודה וטעם קיומה ואף על פי כן היא תהיה דמוקרטית וחופשית ותעניק שוויון זכויות מלא לכל תושביה ללא הבדל דת, מין (אז עוד לא המציאו את המגדר) או לאום.
במילים אחרות: אין שום סתירה בין מדינת העם היהודי ובין מדינת כל אזרחיה. ישראל תהיה גם זו וגם זו. לו היו כותבים את החוקה לישראל ביום ייסודה, אין שום ספק שהסעיף הראשון בחוקה היה אומר שישראל היא מדינת העם היהודי ולא היה על כך שום מערער, לא בתוך המדינה הנולדת ולא בעולם הרחב המזדרז להכיר בה כאחות חדשה למשפחת המדינות הדמוקרטיות.
אין סתירה בין מדינת לאום ובין דמוקרטיה, אולי להפך: אם לא נשמור על ייעודה של מדינת ישראל וטעם קיומה, בסופו של דבר גם החברה הישראלית וגם הדמוקרטיה שלה ירקיבו ויתפרקו כמו שקורה בדרך כלל לפגר שנשמתו יצאה ממנו.
וכל זה איננו אלא הקדמה כדי לומר עכשיו את היפוכה. צריך לחוקק את חוק הלאום כי הוא נחוץ מאוד ואיננו פוגע בדמוקרטיה, ומכאן נובע שאילו היה פוגע בדמוקרטיה, למרות נחיצותו אסור היה לחוקק אותו. שני המרכיבים האלה – היהודית והדמוקרטית – הם שווי ערך ועל שניהם צריך לשמור מכל משמר.
אני שומע את הקולות האומרים שהדמוקרטיה לא כתובה בתורה ולא בחזון הנביאים, ואם אפשר לשמור עליה מה טוב, אבל אם אי אפשר לא נורא. ויש מרחיקים לכת עד כדי שנאה והתנכלות לגוי באשר הוא גוי, ויש סיפורים מסמרי שיער ומגעילי נפש על נהג דרוזי שביקש מים בפתח של ישיבה וקיבל מכות כי הוא גוי.
בלי להיכנס עכשיו לוויכוח אידיאולוגי, צריך להיאמר דבר אחד עובדתי, לקוח מן המציאות: אם תהיה פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית, לא תהיה לנו מדינה. הדמוקרטיה היא מרכיב יסוד של מה שמחזיק יחד את היהודים היושבים בישראל ומעניק למדינה שלהם את רצון הקיום. מי שיפגע אנושות בדמוקרטיה יפרק את ישראל היהודית לשתי מדינות ואחר כך ישבור אותה לרסיסים. לא יכול להיות פה לא גר תושב ולא עבד כנעני ולא אזרח סוג ב', גם אם בתורה הם כתובים. אם נהיה מדינת אפרטהייד לא נהיה בכלל, ושום פלפול רבני לא יועיל.
ג'ון קרי אמר שהוא חושש מהאפשרות הזו, ואנחנו נעלבנו והוא התנצל. אבל הוא צודק. אם לא תקום מדינה פלסטינית ובמקום זה אנחנו נספח את יהודה ושומרון ולא ניתן זכויות אזרח מלאות לערבים שיושבים שם, אכן נהיה מדינת אפרטהייד, אכן תהיה פגיעה אנושה בדמוקרטיה שתפרק חלילה את החברה הישראלית עד כדי מלחמת אחים.
מצד שני, וזה מה שג'ון קרי לא מבין, אם תקום חלילה מדינה פלשתינית היא תהרוס את חיינו במובנים אחרים. היא תכניס אותנו למקלטים, היא תשגר קטיושות וטילי גראד לעבר תל-אביב, היא תפיל מטוסי נוסעים בדרכם לנחות בנתב"ג, היא תגייס נגדנו את כל העולם הצבוע שעכשיו משדל אותנו להקים אותה אבל אחר כך יצטרף אליה לגנות אותנו בלי הרף, היא תקומם נגדנו את הערבים שכבר יושבים בתוכנו ומחזיקים באזרחות ישראלית.
שמאלנים מיואשים יאמרו לכם שכל אלה בעיות ביטחון שוליות ויש להן מענה פשוט יחסית, אבל זה בלוף שהם מרמים בו את עצמם. אין לזה מענה ואין לזה פתרון. אלא שלא צריך להאריך עוד בפירוט רשימת הצרות הצרורות שתביא עלינו המדינה הפלסטינית כי המדינה הזו לא הולכת לקום. זה כבר יותר מ-20 שנה שאנחנו מנסים כמעט בכוח להקים אותה בהסכם והם לא רוצים בה. תמיד בהגיע רגע האמת הם בורחים. הם לא ירצו בה גם בעוד 20 שנה.
נשארו לנו שתי אפשרויות: להמשיך במצב הקיים עוד ועוד, או לספח את כל השטח ולהעניק ליושביו הערבים שוויון זכויות מלא ואזרחות ישראלית בלי חוכמות. אני לא מאמין באפשרות של המשך המצב הקיים לנצח.
המצב הקיים היום עדיין לא עושה אותנו מדינת אפרטהייד בלתי דמוקרטית, כי הוא מוגדר כמצב זמני שעומד בקרוב, בתום משא ומתן, להשתנות. אבל העולם כבר מתחיל להבין ש"תום המשא ומתן" לא יגיע. ואם כך הרי כבר היום אנחנו שולטים למעשה על האוכלוסייה הערבית ומחזיקים אותה במעמד של אזרחים סוג ב'. נכון שיש להם שלטון משלהם והם בוחרים פרלמנט משלהם, אבל השלטון הזה קיים על כידוני צה"ל והוא לא באמת הריבון בשטח, מה גם שמרבית השטח המיועד למדינה העתידית מוחזק בידינו באופן מלא ואנחנו עושים הכול כדי שכך הוא יישאר.
אני גם לא מאמין בכל מיני אפשרויות ביניים כמו חצי אוטונומיה או חצי השטח בניהול ירדני, או כל רעיון דומה שמשמעותו היא שאנחנו נקבל מה שאנחנו רוצים אבל לא נשלם כלום. כי אין ארוחות חינם וכי לפתרונות כאלה צריכים להסכים הירדנים ו/או הפלסטינים והם לא יסכימו.
לעם היהודי יש כוח
בסופו של דבר נשארנו עם אפשרות אחת: מדינה אחת מן הים ועד הירדן, היא מדינת ישראל, היא מדינת העם היהודי,
ציפי לבני מתחלחלת מזה ובטוחה שזה בלתי אפשרי. היא מוכנה להכניס את כולנו למקלטים, היא מוכנה למלא את יהודה ושומרון בעוד שלושה או חמישה מיליון פליטים ערבים ולסגור דלת בפני הדורות הבאים של העם היהודי הנאסף ועולה לארץ אבותיו, ובלבד שלא ללכלך את רחובות תל-אביב הלבנה בעוברים ושבים ערבים. אבל האתגר שלקח על עצמו בן-גוריון בהכרזת העצמאות היה גדול בהרבה, והוא ידע שלעם היהודי יש כוחות נפש לעמוד בו. אנחנו לא פחות טובים מהדור שקדם לנו. גם אנחנו נעמוד באתגר וננצח, וחוק הלאום הוא צעד ראשון והכרחי בדרך לשם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם