הרג הפלסטינים בביתוניא: התענוג הסדיסטי של השמאל

מאז פרשת א-דורא למד צה"ל את הלקח והוא לא מזדרז לקחת אחריות, אך חשוב לסיים מהר את הבדיקה ולא לתת פתחון פה לפלסטינים ותומכיהם

אמנון לורד | 23/5/2014 9:06 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
כמעט כל שבוע או כל חודש מביא איתו את ההרוגים הפלסטינים. אחד, אולי שניים. לאחרונה גבו אירועי האירדנטה הפלסטינית ביום העצמאות של ישראל את הקורבנות המקווים על ידי השמאל הישראלי, הרשות הפלסטינית וחלק מהתקשורת הישראלית - או לפחות כך מראים צילומי מצלמת האבטחה, שהפכו באופן אוטומטי לכותרות בעיתונים, באתרי האינטרנט ובשידורי החדשות.

שני הרוגים בביתוניא, שוב צקצוקי הלשון. שוב תפסו את מג"ב או כוחות צה"ל בבלבול רגעי שעלה בחייהם של שני צעירים פלסטינים.

צריך לקבוע חד-משמעית: אף כי אפשר לבוא בדרישות לכוחות הביטחון שיפעלו ביתר מקצועיות ולא ימהרו ללחוץ על ההדק כשמדובר באש חיה, יש גבול למידת היכולת של כוחות אבטחה למנוע נפגעים בתנאי חיכוך שנכפים עליהם במטרה ברורה לגרום לנפגעים. לכן, עכשיו כאשר הכותרות מדברות על דרישות האו"ם והאמריקאים לחקור את מות שני הצעירים בביתוניא, אין סיבה לחכות לתוצאות החקירה. כבר עכשיו ברור שמדובר באירוע שמזכיר את מאורע מוחמד א-דורה מספטמבר 2000.

צילום: EPA
פצוע מפונה ברמאללה בהפגנות יום הנכבה צילום: EPA

השמאל הישראלי הקיצוני על ארגוניו, כמו גם הרשות הפלסטינית, כופים חיכוך קבוע בין קבוצות פלסטיניות אלימות ובין כוחות הביטחון. ארגונים ישראליים ובינלאומיים משבשים את יכולת האכיפה של כוחות הביטחון, וכשזה מצליח להם הם משיגים את מבוקשם: נפגעים, רצוי הרוגים פלסטינים. דם פלסטיני ויהודי משמש כשמן על גלגלי תעמולת הדמוניזציה שמפיצים ארגוני שמאל קיצונים נגד מדינת ישראל.

נראה שהפעם, ביום הנקם הפלסטיני שמכונה "יום הנכבה", לא היה מספיק דם, ודווקא כמעט לינץ' בכתב אבי יששכרוף הוא זה שתפס את הכותרת. ואז באו הידיעות על שני הרוגים. דיווח פלסטיני מהשטח הופך אוטומטית לכותרת, ומחלקת המדינה וארגוני האו"ם מגיבים בצורה פבלובית.

אלא שבחינה של סרטי הצילום ממצלמות האבטחה שתיעדו כביכול את מותם של שני הפלסטינים מעוררת ספקות גדולים. יש כמה ראיות נסיבתיות ברורות שמעוררות תחושה שכל סצנת ההרוגים מבוימת. לפי עדותו של ד"ר יהודה דוד, המכיר היטב את ההונאה של "מות מוחמד א-דורה",
צורת הנפילה של ה"הרוג" הראשון המתועד היא מלאכותית ומשוחקת. לא כך נראה מי שספג כדור במהירות גדולה. לא נראים כתמי דם במקום הנפילה. הבחור לא מטופל בשטח.

צלמים שחיכו להתרחשות כלשהי מגיעים אוטומטית מכל עבר. כמו כן, שני ה"הרוגים" נפגעים מטעמי נוחיות במרכז הפריים של רוחב זווית הצילום הקבועה במצלמת האבטחה.

לא פחות חשוב מכך: על פי חקירת צה"ל שטרם הסתיימה, שום כוח של צה"ל או של מג"ב לא דיווח על ביצוע ירי בסביבה. החקירה צריכה להתנהל ביסודיות אבל במהירות. בסופה, אין להשאיר את הבמה לתועמלנים פלסטינים וסייעניהם מישראל ומהאינטרנציונל האנטי-ישראלי. אם וכאשר יתבררו התוצאות, צריכים הגורמים המוסמכים בדרגים הגבוהים ביותר לומר את דברם; אם אכן יתברר שיש חשד לביום האירוע, על הרמטכ"ל בני גנץ או רה"מ בנימין נתניהו לעמוד בעצמם מול המצלמות ולהודיע כי מדובר באירוע מבוים.

ההתנהלות עד עכשיו של צה"ל היא נכונה. אין נוהל א-דורה של קבלת אחריות אוטומטית, אין הלם קרב מול התעמולה השמאל-פלסטינית. אם אין גורם בצה"ל שיכול להעיד על מקרה מוות בשטחים, ישראל אינה יכולה לקבל אחריות אוטומטית, בהכירנו את הפרקטיקה של התעמולה הפלסטינית. ואם אכן ייחשף כי הייתה בביתוניא תרמית, מישהו מיצרני תעמולת הזוועה ומשתפי הפעולה שלהם יצטרך לתת את הדין.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמנון לורד

צילום:

עיתונאי. עבד כעורך וכותב בעיתון "חדשות", לאחר מכן עבד כמבקר קולנוע בידיעות תקשורת. משמש כעורך בכיר ב"מקור ראשון". כתב מספר ספרים. האחרון: "הדור האבוד", ביוגרפיה פוליטית של אורי אבנרי

לכל הטורים של אמנון לורד

עוד ב''דעות''

פייסבוק