תקציב הביטחון: פרה קדושה או פרה חולבת
גודלו של תקציב הביטחון לא קובע את רמת הביטחון, ועל כן, ראוי שיעמדו המנהיגים מול דרישות הצבא וידעו היכן להציב את הגבול
לפני שנתייחס לעומקם של הנתונים והתרבות הבלתי נסבלת התערבות בלתי לגיטימית בפררוגטיבות של הדרך המדיני מצד הצבא ומשרד הביטחון, נקבע כאן בצורה חד-משמעית: מעולם, ממש מך, מעולם הבעיה של הצבא לא היה התקציב. מאז ועד היום צבא עשה ככל העולה על רוחו בענייני תקציב מבלי שקיפות, ללא בפיקוח ובקרה אמתיים, תוך הסתרת מידע חיוני. בתקופות הקשות ביותר עבור ישראל במישור הביטחוני, למרות המצוקה, תמיד נמצא התקציב שהצבא דרש. הבעיה המרכזית היא ניהול כושל ורשלני של תקציב הביטחון לאורך ההיסטוריה של ישראל.
ישאל כל אזרח הגון: איך נוצרים ה"בורות" הענקיים בתקציב אם לא בגלל ניהול כושל ובזבזני של העומדים בראש הפירמידה? חברה פרטית שהייתה מגיעה לבור תקציבי בגלל ניהול כושל הייתה מפטרת מיד את אותו המנהל. במגזר הציבורי, ההפך הוא הנכון, וודאי כאשר המדובר בצבא ומשרד הביטחון. ועוד היבט אחד, מרגיז למדי: יש מי שדואג להשחיר את פני המבקרים את תרבות הניהול הקלוקלת ולייחס מיני מניעים זרים, עד כדי הטלת בוץ ורפש במבקר.
ביטחון לאזרחים בישראל אינו רצונם רק של המצדדים בכל דבר שהצבא אומר אלא גם של אלה המבקשים ביקורת ובקרה על ההוצאות האסטרונומיות של הצבא. צה"ל אינו יכול לחלוב את הפרה עד טיפת חלבה האחרונה. יש להזכיר לכולם שמעבר לצבא יש גם חברה אזרחית. נכון שמיני עיתונאים מטעם הרוצים למצוא חן בעיני הציבור, קובעים שקודם צריך ביטחון ורק לאחר מכן דגה לחברה האזרחי. זו דמגוגיה זולה.
כולם רוצים ביטחון אך מותר לבדוק ולבחון האם תקציבי עתק הם הערובה ליתר ביטחון? התשובה היא לא! ניהול נכון, כן! לא הח"מ קובע זאת אלא ועדת מומחים בראשותו של דוד ברודט, לשעבר הממונה על התקציבים ומנכ"ל משרד האוצר, אשר הוציאה תחת ידה דוח מאוד מקיף לגבי תקציב הביטחון, ניהולו, וגודלו. היו חברים בוועדה גם פרופ' טרכטנברג, יקיר הועדה שראש הממשלה מינה בעקבות המחאה החברתית, וגם קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל כיום, והאלופים במיל. בירן ובן אליהו. אלה אנשים שוודאי אינם חושדים בניסיונות להרע את ביטחון ישראל.
שתי מסקנות ברורות כשמש הוסקו בוועדה: אסור שתקציב הביטחון יהיה בלתי מבוקר ובלתי שקוף לחלוטין ורק הצבא עצמו יקבע את מרכיביו. שנית, יש לקובע באופן דחוף ביותר תקציב רב שנתי למערכת הביטחון כדי שזו תוכל לתכנן את צעדיה לפי מדינות הממשלה.
מה קרה מאז 2007 ועד היום לגבי מסקנות אלה? כלום. וכך יהיה גם בהמשך. למודאגים, נאמר: גם הפעם הצבא יצנח. כך לדברי הועדה: "הועדה סבורה שתקציב הביטחון לא מילא נכונה את תפקידו ככלי תכנון, ניהול ובקרה בשנים האחרונות ושעובדה זו באה לידי ביטוי, בין היתר,
בעת כתיבת שורות אלה מתפרסת ידיעה על כך שתקציב המוסד והשב"כ הגיע ל-6 מיליארד ₪. בהתחשב בפעולות החשובות ביותר של שני ארגונים אלה, וודאי שהם זקוקים לתקציבים. השאלה היא , האם מישהו מפקח ומבקר עניינית עת ניצול התקציב וניהולו? אם לגבי הצבא רב הנסתר על הגלוי, סביר להניח שלגבי שני ארגונים אלה הסודיות היא מוחלטת. האם זה תקין? לא.
גודלו של תקציב הביטחון לא קובע את רמת הביטחון המופקת. יכול תקציב הביטחון להיות גדול מאוד, אל מעבר ליכולתה של החברה לשאתו, ובכל זאת תפוקת הביטחון בלתי פרופורציונאלית לחלוטין. גם ההפך מאוד יתכן. היו תקופות בהיסטוריה של ישראל בהן האיומים היו גדולים הרבה יותר מהיום ובכל זאת תקציב הביטחון היה קטן הרבה יותר.
כדי לעצור שור בדישו חייבים לעמוד מולו מנהיגים שאינם חוששים לעכוזם ומקבלים החלטות נכונות ואמיצות. נקווה שעוד יקומו כאלה ומחזות מבזים כפי שאנו עדים ייחסכו מאתנו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם