זה החוק, טיפשים!
לא צריך לחפש מתחת לאדמה סיבות למשבר בשוק הספרים. במיוחד לא כאשר המשבר הגיע יחד עם החוק
התוצאות היו מדהימות: הפרכת הנבואה, באופן חד משמעי וברור, לא הביאה להבנה שהנבואה שגויה, אלא רק הביאה לאימוץ אמונה אחרת, שתירצה את הדברים: אלוהי כדור הארץ חס על הכוכב בשל אותה קבוצת מאמינים קטנה.
לממצא הזה קרא פסטינגר "דיסוננס קוגניטיבי": ככל שאנשים משקיעים יותר באמונה מסוימת ומחייבים את עצמה כלפיה, כך קטן הסיכוי שעובדות - אפילו עובדות חד-משמעיות ובלתי ניתנות לוויכוח - יוכלו לשנות אותה. תמיד יימצא תירוץ. נזכרתי בתוצא המפורסם הזה כשקראתי את אחת מן הכתבות הרבותהמדברות על המשבר בשוק הספרים, לקראת שבוע הספר. הכתבה, המשקפת במידה רבה את השיח הרווח בקרב סופרים ומו"לים, מתארת את הנתונים שאינם ניתנים לוויכוח - שמאז כניסת חוק הספרים לתוקף ירדו מכירות הספרים בעשרות אחוזים ונדפסו ספרים מעטים בהרבה מן הרגיל - ומנסה לתת לכך הסברים.
ספר יחצ
זה, כאמור, ההסבר המתבקש, אבל אם תשאלו את התומכים בחוק - כולל סופרים שנפגעו ממנו - הם יספקו שלל תירוצים ממינים שונים, ובלבד שלא יודו שיש בעיה מהותית בעצם קיומו של החוק. הנה כמה מהם:
א. "זו בעיה כלל עולמית, יש משבר עולמי בשוק הספרות" (אני לא מכיר את הנתונים בעולם, אבל פה בארץ המשבר העולמי הגיע באורח פלא בדיוק עם קבלת החוק. עד אז דווקא שוק הספרים שגשג).
ב. "זו בעיה בכלל השווקים, יש מיתון, וירידה בקנייה בקניונים" (שוב, אני לא מכיר נתונים מוצקים כאלה, ובכלל אני לא מכיר ענף שקורס ברמה כזו. וראו סעיף א).
סוחרי ספרים עתיקים המכון לביבליוגרפיה ממוחשבת ישעיהו וינוגרד משה רוזנפלד צילום: ראובן קסטרו
ד. "הציבור יוצא בכלל נשכר, כי במקום לקנות ארבע במאה הוא קונה רק אחד ב-70, ואם כן הוא הרוויח 30 שקלים" (כן, הציבור יוצא עם יותר כסף ופחות ספרים, זה נכון. ומי נפגע מזה? נכון, הסופרים ומשווקי הספרים).
ה. "יש מבצעים על ספרים בני שנה וחצי, אפשר לקנות אותם" (נכון. אבל מה לעשות שחלק ניכר משוק הספרים היה בנוי על ספרים חדשים, והם ספגו את עיקר הפגיעה - ובפרט סופרים חדשים, שההוצאות חוששות להוציא את ספריהם לאור?)
ו. "זו תקופת מעבר, אחר כך הציבור יתרגל לרמת המחירים החדשה והענף יתאושש" (על סמך מה הדבר הזה נאמר? ודאי שהציבור יתרגל לרמת המחירים החדשה, אבל זה לא אומר שהוא יחזור לקנות הרבה ספרים כמו פעם - להפך.)
ז. "החוק הנוכחי בעייתי, וצריך לתקן אותו, אבל חייבים חוק למען הסופרים והספרות!" (זה מפלט פופולרי אצל מי שנתקל בקושי מהותי שיצרה חקיקה: החקיקה באופן כללי הייתה בסדר, רק צריך לשנות סעיף פה וסעיף שם, ואז הכול יהיה מצוין. אבל מה שברור הוא שכל כולו של ההיגיון הפנימי של החוק לוקה בחסר: הוא מתערב לאנשים בבחירותיהם בקנייה ובמכירה, ומעלה באופן מלאכותי את המחיר. התוצאה ברורה: פחות אנשים קונים ספרים. זו לא הפתעה - זו התוצאה שצפו לה גם המומחים, אלה שבאמת מבינים בכלכלה, מן החוק).
המשותף לכל הטענות הללו - ולרבות אחרות כדוגמתן - היא חוסר המוכנות לקבל את האפשרות שאכן חוק הסופרים בנוי על אדנים כלכליים שגויים לחלוטין, אף כאשר המציאות טופחת על פני כולנו. בני הכת משנות החמישים האמינו שהמבול היה אמור לבוא, אלא שלא הגיע בזכות אמונת המאמינים; היום מאמינים התומכים בחוק שהמבול של קריסת ענף הספרים לא היה אמור לבוא בגלל החוק, אך הוא הגיע בגלל טיפשות האזרחים, וחוסר הרצון שלהם להסתדר לפי ההוראות מגבוה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם