הגיע הזמן ל"קיר מגן"
על ישראל להשתמש במבצע להשבת הנערים כדי לשנות את מאזן הכוחות הכולל, בצעדים יזומים והחלטיים
מבלי לפגוע בסדר העדיפות החשוב, המציב בראשו את הרצון והצורך באיתור הנערים, מתחייבת חשיבה רחבה יותר על השלכות החטיפה ותגובת מדינת ישראל כנגדה. כפי שהפיגוע במלון פארק בנתניה בליל הסדר שינה את תגובת מדינת ישראל לגל הטרור הפלסטיני אחרי כשנה וחצי של פיגועים ונפגעים, כך גם ארוע החטיפה ראוי שישנה את תגובת ישראל למול תנועת החמאס ופעילותה נגד אזרחי ישראל, ביהודה ושומרון וברצועת עזה.
סריקות, חיפושים ומעצרים כבר היו בעבר, גם אם הפעם הם נרחבים יותר. הפעם, נדרש לעלות מדרגה בתגובה. אני מכוון בדברי לפעילות ברמה אחרת מול תנועת החמאס. אסור לה למדינת ישראל להגביל את פעילותה רק למרחב חברון או לגזרת יהודה ושומרון. הפעולה צריכה לכלול את החמאס כארגון, כולל אנשיו ויכולותיו ברצועת עזה ובעולם. אם תרצו לא מבצע "שובו בנים" אלא מבצע "קיר מגן".
לעשות יותר ולא להגרר. פעילות במסגרת 'שובו אחים' צילום: AFP
מעבר לפעולה הצבאית, נדרש להכין תשתית מדינית ובעיקר משפטית, לשורת צעדים משלימים. פגיעה במערך האזרחי התומך של החמאס, מערך ה"דעווה", ופגיעה במערכת הפיננסית המזינה את הארגון, תחליש אותו, כפי שבוצע בהצלחה לפני כעשור. המשך מעצר משוחררי עסקת שליט שהחל להתבצע בשבוע שעבר, גם הוא בעל משמעות כלפי השטח ובעיקר המסר שבו על כדאיות ארועים מסוג זה. בהקשר זה, אסור שהססנות משפטית תמנע ביצוע צעדים חיוניים ונדרשת מנהיגות איתנה שתדרוש מהמשפטנים לסייע ביצירת פתרונות ולא בהערמת קשיים.
לצד הפעילות לפגיעה בתנועת החמאס, צריך להשתדל להמנע מפגיעה בכלל האוכלוסייה הפלסטינית ביהודה ושומרון. הסגר הכולל, אם אינו משרת מטרה מבצעית ישירה, נזקו רב על תועלתו. נהפוך הוא, נכון לאפשר למקסימום תושבים פלסטינים לחזור לשגרה ולחזק את הבידול מול אנשי החמאס, כולל אישורי עבודה נוספים בישראל, מותנים כמובן באישור בטחוני מתאים.
ברמה המדינית נדרש לרכז מאמץ, על אף חוסר ההיענות בעולם, ולהציף את רמות ההסתה הגזענית והאנטישמית בקרב הציבור הפלסטיני כולו. הרשתות החברתיות מוצפות בדוגמאות זוועתיות של הסתה ושנאה, כולל כאלו המפורסמות בערוצי התקשורת הרשמיים של הרשות ובאתרי תנועת הפת"ח.
מרחב של הסתה שצריך למחוק. הצדעה במועל יד באוניבסיטת אל קודס
צילום: מתוך הבלוג של טום גרוס
ארגונים וגופים פרטיים כגון: PMW וממר"י, עושים מלאכה נאמנה, אולם כאן נדרש מאמץ לאומי. מאמץ שתכליתו לאתר, לתרגם לשפות רלוונטיות ולהפיץ. מעבר להפצת המסרים האנטישמיים, נכון להדגיש את העובדה שזו תמונת המצב כיום, כולל במערכת החינוך הפלסטינית וזאת אחרי יותר מעשרים שנה מאז החתימה על הסכם אוסלו.
הקושי המרכזי בהפצת המסר המדיני, כמו בנושאים דומים אחרים, הוא בעובדה שמדינת ישראל ואפילו ממשלת ישראל מדברת במגוון רחב של קולות. כאן נכון לדרוש מנבחרנו דרישה קשה אבל מחויבת. כפי שניתן לראות בשבוע האחרון את משפחות החטופים וציבור נרחב במדינה מדברים על אחדות ועל ביחד, ניתן לצפות גם ממנהיגנו שישכילו להתעלות על היצר ועל הצורך הפוליטי ולדבר בשפה אחידה ככל שניתן. תהא החלטת הממשלה אשר תהא, צריך שזו תדוברר על ידי חברי הממשלה ושאר נציגיה הרשמיים של מדינת ישראל בקול אחיד וחזק. החמאס הינו ארגון טרור קיצוני הפועל בעקביות לפגיעה באזרחים. ככזה הוא אינו לגיטימי ולא יתכן שמדינת ישראל, או מדינות אחרות שאינן תומכות טרור, יכירו בו או בממשלה שהוא חבר בה.
הדרישה מהרשות הפלסטינית והעומד בראשה, צריכה להיות ברורה וחד משמעית. גינוי גורף של מעשה הטרור הנפשע, התנערות מההסכם עם
בסיומו של יום, אסור שהארוע אליו נגררה מדינת ישראל בעל כורחה, יסתיים בקול ענות חלושה. בכדי שנוכל לכלכל את צעדינו נכונה ולא להיות תגובתיים או מופתעים מהתפתחות כזו או אחרת, נדרש להחליט על סדר הפעולות הרצוי כבר כעת ובעיקר לעסוק בהכנת דעת הקהל בארץ ובעולם לתגובה מסוג אחר ולא עוד מאותו דבר.
בתקווה לבשורות טובות.
הכותב הוא אל"מ במיל', לשעבר עוזר הרמטכ"ל
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם