החזית המזרחית נוצרת שוב
הצלחתה של דעאש צריכה לנער את כל הממסד הביטחוני והמדיני בישראל. לנוכח ההתנהלות הלא ידידותית של האמריקנים, אנחנו חייבים להיות חכמים במיוחד
מול זה עולות שתי שאלות: האחת - והבה נודה שזו שאלה שמדאיגה רבים – האם צה"ל מסוגל? אם נשווה את ארגון המדינה האסלאמית לענן ארבה שאובחן במרחק 500 קילומטר מגבול ישראל, האם צה"ל מסוגל היום לקחת כוחות למרחקים כאלה ולהשמיד את האיום הזה? האם יש בצה"ל חיילים שמסוגלים לתפקד מעבר לקילומטר מדלת הבית שלהם?
שמענו את הרמטכ"ל בני גנץ מדבר על שתי מטרות שוות בערכן: מילוי המשימה והחזרת כל הבנים הביתה בשלום. לא היה צריך להתעמק יותר מדי באמירה המטופשת הזאת. כוונתו, שעדיף למפקדים להחזיר את פקודיהם בחיים מאשר למלא את המשימה שהוטלה עליהם. שהרי תמיד יותר קל להתחשב במטרת העל הקבועה של החזרת החיילים בחיים. שלא לדבר על החשש התמידי שבכל פעם שכוח של צה"ל יעבור את הקווים וינהל קרב מטווח קרוב, יהיו חייליו נתונים בסכנת חטיפה.

דגלי דאעש מונפים בהלווית פעיל טרור בעזה
כאן צריך לעצור ולהסביר: כאשר מזוהה איום כמו דאע"ש ממזרח, טוב תעשה ישראל אם מנהיגיה, המדיניים והצבאיים, יתחילו לנער את חשיבתם. האפשרות שישראל תידרש שוב למכת מנע נגד אויב אלים ומסוכן ביותר שוב עולה על הפרק. אבל מנגד, העובדה שהרעיון הזה עולה בצורה מעוותת, בדברנות מיותרת, מצד האמריקנים, היא הבהוב אזהרה של נורה אדומה. במצב הקיים מזה זמן רב באזור וביחסי ישראל-אמריקה, מוטב לעצור כאן ולבחון מה עומד מאחורי הדלפות כאלה.
האם לא היו אלה גורמים אמריקנים שהדליפו לעולם את העובדה שישראל עומדת מאחורי תקיפות וביצועים שונים בסוריה? למה הם עשו את זה? הם רצו לגרום לישראל נזק. ישראל לא נמצאת היום בסינכרוניזציה עם הממשל האמריקני של אובמה. היא מגלה יכולת תמרון בלתי רגילה נוכח המציאות המזרח תיכונית המשתנה במהירות, ובעיקר נוכח ההתנהלות הבעייתית של אובמה ואנשיו. רק בימים האחרונים שוב עלתה מחלוקת אסטרטגית מדינית בין ישראל לארצות הברית, בשאלה האם להכיר בכורדים כמדינה עצמאית והאם להדק את הברית בין ישראל לכורדים. בעיניים ישראליות זו התפתחות נפלאה. אבל האמריקנים לא אוהבים את זה.
ראיית העולם של הנשיא אובמה נוגדת לחלוטין את זו של ישראל. הוא ממשיך לדבוק באוריינטציה מוסלמית, היתה לו תמונת עולם שהוא מפייס בין האיסלאם הפוליטי של האחים המוסלמים, איראן וארדואן לבין אמריקה. חמאס זה האחים המוסלמים. אובמה לא נטש את התפיסה הזאת. הוא נמצא בשלב שבו הוא זועם על ראש הממשלה נתניהו דווקא משום שנתניהו הצליח להשתחרר מהפינה שאובמה ניסה בשנים האחרונות לדחוק אותו אליה. ישראל הרחיבה בצורה משמעותית ביותר את יכולת התמרון שלה הן בתחום המדיני והן בתחום הצבאי. עד כמה שזה מצער, זה קרה כתוצאה מכישלון המשא ומתן עם אבו מאזן מחד, וכתוצאה מחטיפת שלושת הנערים מאידך.
ראש הממשלה צריך לישון עם עין אחת פקוחה לעבר גבול עיראק ירדן ועם עין שנייה פקוחה כדי להשגיח שהאמריקנים לא דוחפים את ישראל למלחמה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg