החזית המזרחית נוצרת שוב

הצלחתה של דעאש צריכה לנער את כל הממסד הביטחוני והמדיני בישראל. לנוכח ההתנהלות הלא ידידותית של האמריקנים, אנחנו חייבים להיות חכמים במיוחד

אמנון לורד | 29/6/2014 20:48 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
הופעת דאעש בפאתי ירדן ואולי מוטב – תופעת דאעש, טורפת את הקלפים של הסטטוס קוו הביטחוני והתפיסתי. רק תמול שלשום, במובן המילולי לגמרי של המושג, האמינו שרים בכירים ואלופים כי האיום על ישראל מורכב בעקרו מ-150 אלף טילים המכוונים אל העורף הישראלי ויעדיו השונים; פה ושם חטיפה; ואיום מדיני בינלאומי. והנה, העולם מתהפך. ישראל יכולה פתאום למצוא את עצמה במלחמה כתוצאה מאיום חדש. איום שלא היה כתוב בדף המסרים שמקבלים חברי הקבינט ולא היה רשום בדו"חות המודיעין של אמ"ן. החזית המזרחית חיה וקיימת, לפחות בכך שמהכיוון שלה צץ פתאום האיום של דאע"ש, ארגון של בליצקריג איסלאמיסטי שממוטט מדינות ממזרח לנו.

מול זה עולות שתי שאלות: האחת - והבה נודה שזו שאלה שמדאיגה רבים – האם צה"ל מסוגל? אם נשווה את ארגון המדינה האסלאמית לענן ארבה שאובחן במרחק 500 קילומטר מגבול ישראל, האם צה"ל מסוגל היום לקחת כוחות למרחקים כאלה ולהשמיד את האיום הזה? האם יש בצה"ל חיילים שמסוגלים לתפקד מעבר לקילומטר מדלת הבית שלהם?

שמענו את הרמטכ"ל בני גנץ מדבר על שתי מטרות שוות בערכן: מילוי המשימה והחזרת כל הבנים הביתה בשלום. לא היה צריך להתעמק יותר מדי באמירה המטופשת הזאת. כוונתו, שעדיף למפקדים להחזיר את פקודיהם בחיים מאשר למלא את המשימה שהוטלה עליהם. שהרי תמיד יותר קל להתחשב במטרת העל הקבועה של החזרת החיילים בחיים. שלא לדבר על החשש התמידי שבכל פעם שכוח של צה"ל יעבור את הקווים וינהל קרב מטווח קרוב, יהיו חייליו נתונים בסכנת חטיפה.
 
דגלי דאעש מונפים בהלווית פעיל טרור בעזה
דגלי דאעש מונפים בהלווית פעיל טרור בעזה 
השאלה השנייה היא, מדוע האמריקנים מעבירים מסרים בצינורות שונים על כך שהירדנים עשויים להידרש לסיוע ישראלי ואמריקני בבלימת דאע"ש? באתר הדיילי-ביסט כתב המומחה של האתר לענייני מודיעין וביטחון אלי לייק, שדברים ברוח זו נאמרו לסנטורים בגבעת הקפיטול בתדרוך של בכירים מהבית הלבן.
כאן צריך לעצור ולהסביר: כאשר מזוהה איום כמו דאע"ש ממזרח, טוב תעשה ישראל אם מנהיגיה, המדיניים והצבאיים, יתחילו לנער את חשיבתם. האפשרות שישראל תידרש שוב למכת מנע נגד אויב אלים ומסוכן ביותר שוב עולה על הפרק. אבל מנגד, העובדה שהרעיון הזה עולה בצורה מעוותת, בדברנות מיותרת, מצד האמריקנים, היא הבהוב אזהרה של נורה אדומה. במצב הקיים מזה זמן רב באזור וביחסי ישראל-אמריקה, מוטב לעצור כאן ולבחון מה עומד מאחורי הדלפות כאלה.

האם לא היו אלה גורמים אמריקנים שהדליפו לעולם את העובדה שישראל עומדת מאחורי תקיפות וביצועים שונים בסוריה? למה הם עשו את זה? הם רצו לגרום לישראל נזק. ישראל לא נמצאת היום בסינכרוניזציה עם הממשל האמריקני של אובמה. היא מגלה יכולת תמרון בלתי רגילה נוכח המציאות המזרח תיכונית המשתנה במהירות, ובעיקר נוכח ההתנהלות הבעייתית של אובמה ואנשיו. רק בימים האחרונים שוב עלתה מחלוקת אסטרטגית מדינית בין ישראל לארצות הברית, בשאלה האם להכיר בכורדים כמדינה עצמאית והאם להדק את הברית בין ישראל לכורדים. בעיניים ישראליות זו התפתחות נפלאה. אבל האמריקנים לא אוהבים את זה.

ראיית העולם של הנשיא אובמה נוגדת לחלוטין את זו של ישראל. הוא ממשיך לדבוק באוריינטציה מוסלמית, היתה לו תמונת עולם שהוא מפייס בין האיסלאם הפוליטי של האחים המוסלמים, איראן וארדואן לבין אמריקה. חמאס זה האחים המוסלמים. אובמה לא נטש את התפיסה הזאת. הוא נמצא בשלב שבו הוא זועם על ראש הממשלה נתניהו דווקא משום שנתניהו הצליח להשתחרר מהפינה שאובמה ניסה בשנים האחרונות לדחוק אותו אליה. ישראל הרחיבה בצורה משמעותית ביותר את יכולת התמרון שלה הן בתחום המדיני והן בתחום הצבאי. עד כמה שזה מצער, זה קרה כתוצאה מכישלון המשא ומתן עם אבו מאזן מחד, וכתוצאה מחטיפת שלושת הנערים מאידך.
 

ראש הממשלה צריך לישון עם עין אחת פקוחה לעבר גבול עיראק ירדן ועם עין שנייה פקוחה כדי להשגיח שהאמריקנים לא דוחפים את ישראל למלחמה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

אמנון לורד

צילום:

עיתונאי. עבד כעורך וכותב בעיתון "חדשות", לאחר מכן עבד כמבקר קולנוע בידיעות תקשורת. משמש כעורך בכיר ב"מקור ראשון". כתב מספר ספרים. האחרון: "הדור האבוד", ביוגרפיה פוליטית של אורי אבנרי

לכל הטורים של אמנון לורד

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק