לקרוא את 'בצלם': האו"ם שבתוכנו

עיון בהודעות שהעלה 'בצלם' סביב ארוע החטיפה והרצח מלמד שבמקרה הטוב מדובר בגורם שאינו מזוהה עם מדינת ישראל

הלל גרשוני | 2/7/2014 9:02 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
לא עברו שעות ספורות מאז פרסום הידיעה על מציאת גופות הנערים החטופים, וכבר הזדרז ארגון "בצלם" לפרסם שתי הודעות, בדף הפייסבוק שלו ובאתר האינטרנט. ההודעה הראשונה (כך נראה מציר הזמן של ה"דיווחים" באתר בצלם) דאגה לזכויות - יש לכם ניחוש אחד - הפלסטינים כמובן. השנייה הייתה גינוי ל"חטיפתם והריגתם של שלושת תלמידי הישיבה", בנוסח מיוחד השופך אור מעניין על מערכת המושגים של הארגון.

אך הבה נתחיל מן ההודעה הראשונה, וזה לשונה:
"בצלם חוזר ומתריע שאל לה לממשלת ישראל לנקום על החטיפה וההרג באמצעות פגיעה באוכלוסייה פלסטינית חפה מפשע או לנצל את האווירה הציבורית בעקבות הידיעה הקשה על מציאת גופות תלמידי הישיבה שנחטפו, להטלת עונשים קולקטיביים, כפי שעשתה בשבועיים האחרונים במסגרת החיפושים. פגיעה מכוונת באוכלוסייה אזרחית כעונש על מעשיהם של בודדים מנוגדת לכל עיקרון חוקי ומוסרי. בנוסף, על כוחות הביטחון להיערך להגנה על פלסטינים מפני פעולות נקם של מתנחלים".
 
חושש מתגובות נקום ולא מהצער הלאומי. קברי החטופים
חושש מתגובות נקום ולא מהצער הלאומי. קברי החטופים צילום: דני מירון
"על הממשלה להימנע ממעשי נקם ולהיערך להגנה על פלסטינים מפני מעשים כאלה", הייתה הכותרת שניתנה באתר האינטרנט לטקסט המאלף הנ"ל. בלא לאפשר מרווח נשימה קצר של אבל ויגון, אץ-רץ לו הארגון להצביע על ה"רעים" האולטימטיביים: הממשלה - שמבצעת "ענישה קולקטיבית", והמתנחלים - שמועדים כמובן לפעולות נקם, ועל הממשלה להגן על הפלסטינים התמימים מפני חמת זעמם.

מהי אותה ענישה קולקטיבית איומה ונוראה? שיסוף ראשיהם של פלסטינאים תמימים? חטיפת עוברי אורח אקראיים? החדרת מטעני חבלה לאוטובוסים ברמאללה ובעזה? או שמא הפצצת עזה, בדגש על אזורים מאוכלסים בצפיפות? רמז למה שמכוון אליו הארגון ניתן למצוא בלשונו "כפי שעשתה בשבועיים האחרונים במסגרת החיפושים". איזו ענישה קולקטיבית עשתה בדיוק הממשלה - סגרה צירים ובדקה מכוניות? הטילה עוצר כדי למנוע את בריחת המחבלים? סגרה מוסדות צדקה של החמאס, המספקים לו את התמיכה בשטח, מה שמכונה "דעוה"? על מה לכל הרוחות אתם מדברים?

ובכן כן. עיון בעמוד הפייסבוק של בצלם מגלה כי בדיוק לצעדים האלה כוונת הארגון: הגבלת תנועה בחברון, מניעת ביקורי אסירים אצל המחבלים, מעצרים מנהליים, סגירת מעבר אלנבי לתושבי חברון (שממנה יצאו הרוצחים), הריסת בית משפחת רוצח ברוך מזרחי הי"ד - הריסה שאפילו בג"ץ הנאור הכשיר אמש - כולם בגדר "ענישה קולקטיבית" ו"הפרות של זכויות האדם".

זה אם כן מה שמטריד את הארגון: פעולות צבאיות נגד מעטפת התמיכה בטרור, וכמובן "פעולות נקם של מתנחלים", שהרי אסור לנו לשכוח בשום רגע מיהו האויב האמיתי. אני בטוח שאם מחר יתגלה חשד שמתנחלים שרפו שדה של פלסטינים, נקבל מהודעת גינוי למעשה הנורא, יחד עם אזהרה לפלסטינים שלא ינקטו פעולות נקם, וקריאה לצה"ל להגן על המתנחלים מפני פעולות נקם מצד הפלסטינים. מה, לא?

ובכן, פשפשתי ומצאתי. במקרה של ההצתה במסגד קוצרה, הוציא בצלם הודעה בזה הלשון: "מכיוון שאירועים אלה הם חלק מדפוס חוזר וברור שניתן לצפותו מראש, כוחות הביטחון חייבים להיערך מראש במטרה למנוע פגיעה בפלסטינים ולמצות את הדין עם מפרי החוק. מחובתה של ישראל לשמור על שלומם וביטחונם של התושבים הפלסטינים ולהגן על רכושם. חובה זו מעוגנת בחוק ובפסיקת בית המשפט העליון ואינה בגדר מעשה חסד". הבנתם? יהודים נרצחים - יש להגן על הפלסטינים; מתנחלים עושים תג מחיר - יש להגן על הפלסטינים. נו, לפחות הפזמון החוזר נשמע טוב.

נעבור להודעה השנייה:
"בצלם מגנה בתקיפות את חטיפתם והריגתם של שלושת תלמידי הישיבה, גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח ומביע את השתתפותו בצערן של המשפחות. פגיעה מכוונת באזרחים חותרת תחת כל כלל מוסרי, משפטי ואנושי. הריגה מכוונת של אזרחים מוגדרת כ"הפרה חמורה" במשפט ההומניטארי הבינלאומי ולא ניתן להצדיקה, יהיו הנסיבות אשר יהיו".

לא רצח, "הריגה". "פגיעה מכוונת באזרחים", "הפרה חמורה במשפט ההומניטארי הבינלאומי". שלושה מאחינו נרצחו בדם קר, ואתם קוראים לזה הפרה משפטית חמורה? האם פיגוע הוא "הפרה חמורה"? גם רצח רבין היה "הפרה חמורה"? "לא ניתן להצדיקה, יהיו הנסיבות אשר יהיו", או במילים אחרות אנחנו מאוד היינו רוצים להצדיק, 

וגם בהודעת גינוי איננו יכולים שלא להזכיר את "הנסיבות" - הכיבוש, הילדות הקשה של הרוצחים, או שמא מזג האוויר באותו יום, זה לא ברור מההודעה. אבל גם אם "הנסיבות" אינן מצדיקות, חשוב להזכיר אותן.

הנה כי כן, ארגון בצלם הוא הגילום המובהק של "האיש האובייקטיבי", שעליו כתבתי לא מכבר. כל כולו שקוע בהתפלפלויות משפטיות ובחוק הבינלאומי, עד שאיננו יכול סתם ככה לזעוק את זעקת אחיו ההרוגים. בעצם, הרבה סימפתיה יש לו לאנשים בני תמותה, ובלבד שיהיו פלסטינים.

במאמרו המאלף של ג'ורג' אורוול, "הערות על הלאומנות", כתב אורוול שלאומנות פטריוטית אינה רווחת בחוגים הגבוהים בתקופתו, אך היא לא נעלמה אלא פעמים רבות עברה המרה ללאומנות אחרת - הזדהות מלאה וחסרת עכבות עם כל מי שאינו אנחנו, או משטמה כבושה ורצופה לכל מה שהעם שלי מייצג. מבט חטוף בהתנהלות הארגונים האובייקטיביים, "בצלם" וחבריו, מראה כי דבר לא השתנה מאז: הארגונים ופעיליהם מדמיינים ומציגים את עצמם כאובייקטיביים, שאינם נושאים פנים לאיש, אך למעשה אינם אלא לאומנים פלסטינים, הא ותו לא.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הלל גרשוני

צילום:

חוקר תלמוד, נשוי ואב לשלוש בנות, בעל הבלוג "בלוגרשוני"

לכל הטורים של הלל גרשוני

פייסבוק