זה הזמן להכיר באבו מאזן, זה הזמן לאיפוק
הבחירה עומדת בפני ראש הממשלה לבדו והוא צריך להחליט. נתניהו חייב לבחור בדרך השלום, בדרך האיפוק, בדרך החיים. הסכסוך היהודי הערבי חייב להפסיק את סבב האלימות הבלתי נגמר
עוד בערוץ הדעות nrg:
תרבות של מוות מול תרבות של חיים
ישראל צריכה לגרש את משפחות המחבלים
איפוק או הסלמה: כל האופציות על שולחן הקבינט
אבל בין להיות צודק לבין להיות חכם, יש פער גדול. בין נקמה מיידית לבין הבטחת קיום העם היהודי בציון - סתירה מוחלטת.
בפני נתניהו, והוא לבדו, עומדת כרגע הבחירה בין סבב נוסף, בו יהרגו עוד ילדים משני הצדדים ואולי יושג שקט לעוד כמה חודשים, לבין שיתוף פעולה עם אבו מאזן לניצחון פוליטי וציבורי על הקיצוניות משני הצדדים.
השרים בנט וארדן, תוך הגנבת חצי חיוך וקריצה לקהל בוחריהם הפוטנציאלי במאבק על הנהגת הימין, דורשים מכה ניצחת, ומכנים מכה שכזו "תגובה ציונית הולמת". הם יודעים שככל שיצעקו יותר, יזכרו להם את זה בבחירות, אבל הם גם סומכים על ראש הממשלה שלא יקשיב להם חלילה, כי בין ציונות ובין הרג חסר צידוק יש מרחק גדול, עצום.
נתניהו בישיבת קבינט
אי-פי-אי
הרצח הנתעב הזה הוא לא הראשון ולא האחרון במסכת הבלתי נגמרת של הסכסוך היהודי-ערבי בארץ ישראל. הסכסוך הזה כנראה לא ייושב על כוס קפה מהביל, אלא גם בטרמפיאדות, בקסבות, במחנות הפליטים. הבחירה בין השמדה וגירוש של אחד הצדים לבין חיים משותפים על בסיס של אמון הדדי היא בחירה כמעט בלתי אפשרית. בין הצעדים האגרסיביים, משולחי הרסן, לבין האיפוק, הסבלנות, הנכונות להידבר והנכונות לוותר.
מדינת ישראל תשים את ידה על המחבלים ועל שולחיהם, או תנחית את טיליה. הציבור הפלסטיני יבין צעדים כאלה, הוא כבר מורגל בזה.
בפני מדינת ישראל עומדת הבחירה - האם אנחנו סומכים על הפרטנר הקיים, היחיד, אולי האחרון, או שנואשנו לחלוטין? ובעצם, הבחירה עומדת לא בפני מדינת ישראל, אלא רק בפני אדם אחד, בודד מאי פעם, ראש ממשלה,
נתניהו עם הגב אל הקיר. המאורות מסביבו נדמה הולכים וכבים, נהיים רדודים ופופוליסטים יותר מאי פעם. מחויב לעתיד העם היהודי בארץ ישראל, נתניהו חייב לבחור בדרך השלום, בדרך האיפוק, בדרך החיים.
מתוך השכול, מתוך האובדן, מתוך שירתן של שלוש אימהות מעוררות השראה, יבוא השלום, ברגע האחרון, בדקה ה-90.
אין הארכה ואין פנדלים. הסכסוך היהודי הערבי חייב להפסיק את סבב בעיטות העונשין הבלתי נגמר- זה הזמן להכיר באבו מאזן, זה הזמן לאיפוק ולאמון. זה המבחן אולי האחרון של נתניהו - האם הוא פוליטיקאי לאומי שמילא ואקום או שהוא ייזכר בדפי ההיסטוריה כמנהיג ששם את החותמת הסופית על ניצחונה של הציונות, עם בוא השלום וקץ הסכסוך.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם