איפוק או הסלמה: כל האופציות על שולחן הקבינט
עמיר רפפורט בטור מיוחד ל-nrg: דפוס הפעולה של ישראל בעשור וחצי האחרון התמקד בחיסולים ממוקדים, שבמרבית המקרים נשאו פירות. החלטה על חידושם עשויה להביא לירי של החמאס שעלול להכניס את תושבי באר שבע ותל אביב למקלטים
עוד חדשות ב-nrg:
- בג"ץ קבע: מותר להרוס את בית רוצחו של נצ"מ מזרחי
- מורן אטיאס עם שלט: "הם הרגו את הבנים שלנו"
- גול עצמי: רצח נערים דוחה מונדיאל
בשורה התחתונה, תקיפת חיל האוויר הלילה אינה תגובת ישראל לרציחת שלושת תלמידי הישיבה. צה"ל תקף 34 מטרות, מתוכן 32 באותו מתחם של החמאס בדרום הרצועה. פורמלית, התקיפה קושרה לירי לעבר הנגב המערבי בימים האחרונים ולא לאירועים ביהודה ושומרון.
חיילים בחלחול הבוקר
צילום: אי.פי.איי
חיילים שנרדמו מעייפות לאחר הפעילות בפינה החמה בגוש עציון
צילום: מרים צחי
מעשית, הקבינט, שהתכנס הלילה ויתכנס שוב היום עומד בפני דילמה לא פשוטה: החמאס הוריד פרופיל בתקופה האחרונה ועושה כל שהוא יכול כדי להרחיק את עצמו מהחטיפה ומהרצח.
בדיעבד, אפשר לקבוע כי בשב"כ ידעו כבר בתוך יממה מי עומד מאחורי היעלמות הנערים, והעריכו בסבירות גבוהה מאוד שהם אינם בחיים. זה לא קל להכיר בכך, אבל אם הגופות היו מתגלות מיד, השלכות הפיגוע כבר היו מאחורינו, ומרבית הציבור היה עוסק רק במונדיאל. העובדה שהאירוע נתפס כחטיפה יצרה ציפייה לחזרה של הנערים שגוררת כעת ציפייה לתגובה ישראלית הולמת, כמו שצה"ל תקף באגרסיביות לאחר חטיפת חיילי המילואים ללבנון ב-12 ביולי 2006. התקיפה ההיא הביאה לפרוץ מלחמת לבנון השנייה.
צה"ל מסוגל לבצע מגוון רחב של צעדי תגובה. השאלה הגדולה היא, כמו תמיד, מהם היעדים שהדרג המדיני מכתיב לו.
על פניו יש שני יעדים ראויים: "גביית מחיר" ויצירת הרתעה שתקטין את הרצון לבצע חטיפות בעתיד, וגם ניצול ההזדמנות כדי לפגוע במה שנשאר מתשתית החמאס ביהודה ושומרון ולפגוע בו גם
התגובה על החטיפה אינה מתחילה היום: צה"ל והשב"כ כבר ניצלו את ההזדמנות כדי לפגוע בחמאס ככל יכולתם בשבועות האחרונים, ואילו הדרג המדיני דחק את הרשות הפלסטינית לפינה על רקע הסכם הפיוס עם החמאס, אבל "גביית המחיר" היא עניין סובייקטיבי.
עד עכשיו המחיר ששילם החמאס אינו פעוט. מאות המעצרים, הכתר על אזור חברון וגם התקיפות ברצועת עזה – הן לא עניין של מה בכך. מעצר חלק ממשוחררי עסקת שליט נועד להבהיר שתוצאות החטיפה והרצח הן אפילו הפוכות מהמקווה מבחינת המבצעים – במקום שחרור אסירים נוספים לאלה ששוחררו בעבר, יש חזרה של חלק מן המשוחררים לכלא.
לא בטוח שזה מספיק כדי להבהיר את המסר. החמאס גם נהנה מרוח גבית: הוא נתפס על ידי מרבית הציבור בשטחים כמי שביצע פעולה הירואית בזמן שהרשות הפלסטינית היא "משת"פית".
כפי הנראה התגובה הישראלית עוד לא מוצתה. דפוס הפעולה הישראלי ב-15 השנים האחרונות מלמד כי הדרך המועדפת על מערכת הביטחון ועל הדרג המדיני היא חיסולים ממוקדים (כולל החיסול של מנהיג החמאס השייח אחמד יאסין לפני כעשור, שבראייה היסטורית הביא לצמצום משמעותי של היקף הטרור).
בדיקות הצבא של רכבים בכניסה לחלחול הבוקר
צילום: מרים צחי
האם הדרג המדיני יורה גם הפעם על חיסול של בכירים בחמאס כדי "לגבות מחיר"? האם המודיעין יצליח לספק מידע שדרוש לתקיפה, כאשר כל היעדים מסתתרים עמוק במחילות כבר מאז החטיפה? האם החמאס יגיב על התקיפות שהיו בלילה שבין יום שני לשלישי או שיבליג עליהן? האם חיסול בכירים יביא לחידוש הירי לעבר באר שבע, אשדוד ותל אביב, כמו בימי "עמוד ענן" ב-2012? וכמה זמן עוד יימשך המצוד אחר רוצח הנערים?
בינתיים, צה"ל מצמצם מאוד את כוחותיו באזור יהודה (אלפי חיילים עסקו בעיקר בסריקות, שאין בהן עוד צורך). מבצע "שובו אחים" דועך, אבל סימני השאלה עדיין רבים מסימני קריאה.
במידה רבה, הכדור נמצא כעת בידיים של החמאס. המבחן הראשון יהיה כיצד יגיב על התקיפות שבוצעו הלילה, וכיצד יגיב על חיסולים של בכיריו, אם אכן יהיו חיסולים כאלה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם