דעה: התקשורת כשלה באופן הסיקור של החטיפה והרצח
ד“ר יובל קרניאל, מומחה לאתיקה מקצועית של התקשורת, מנתח את החלטת אמצעי התקשורת על פרסום שיחת החטוף למשטרה: ”החלטת nrg על גניזת הקלטת היא ניסיון אמיץ להחזיר לתקשורת את תפקידה החשוב ביותר - לא תמיד לתת לציבור את מה שהוא רוצה“
דומה כי כלי התקשורת, כמעט בלי יוצא מהכלל, נסחפו אחר האירועים, וקיבלו החלטות מקצועיות תמוהות ולא מקצועיות. הרקע לכל אלה היא המציאות הטכנולוגית, והפרסומים השוטפים בכלי תקשורת זרים ובאינטרנט, וכמובן הנוכחות הבולטת של הרשתות החברתיות ושל הוואטצאפ. לכך התווסף המרכיב האידיאולוגי, האופי הקשה והחמור של האירוע, והרצון של אמצעי התקשורת לספק לציבור סעד נפשי ורגשי, לצד מילוי התפקיד המסורתי של העברת מידע, ידע ופרשנות.
גיל-עד שער צילום: באדיבות המשפחה
הסיקור הבלתי פוסק של האירוע, גם כאשר לא היה דבר לדווח, הביטול השרירותי של משדרים אחרים, לרבות משחק כדורגל מהמונדיאל, הזיגזוג בין המשדרים, בלי שיש לכך צידוק מקצועי, וכמובן, בראש ובראשונה, טיפוח של תקוות שווא, ומתן במה בלתי מוגבלת וללא ביקורת לתעמולה של הממשלה והצבא, גם כאשר היה ידוע, או לפחות היה חשש כבד מאוד, שהחטופים אינם בחיים.
כלי התקשורת ויתרו על תפקידם המקצועי, הביקורתי, לשרת את זכות הציבור לדעת, וניסו לזרום עם הלך הרוח של הציבור כפי שהשתקף ברשתות חברתיות, ולשרת את הציפיות של הממשלה והצבא, לגייס את הציבור לתעמולה בינלאומית ולמאבק צבאי. כמעט ולא נשמעה דעה אחרת, ביקורת, לא היה ניסיון לעצור את שטף המלל וההתלהמות, כדי לתת תמונת מצב מפוקחת . התקשורת נעה על גלי הכאב והזעם הציבורי, הכעס על המשטרה, על החמאס, ועל חנין זועבי. צו איסור הפרסום המגוחך, לאחר שכבר התגלו הגופות והרמיזות הבלתי פוסקות של רוני דניאל, שעה קלה לפני ששוחררה הבשורה, הביאו את הסיקור התקשורתי לרגעים של אבסורד ממש, כאשר חדשות 2 מפנים את הציבור לרשתות החברתיות כדי להתעדכן.
על רקע זה בולטת ההחלטה של מערכת NRG, שלא לשדר את קלטת השיחה של החטופים עם מוקד 100, ששוחררה ופורסמה בוואטסאפ, ובעקבותיו, בכל כלי
העובדה כי משהו פורסם כבר בוואטצאפ, לא יכול להיות אמת המידה היחידה לפרסום, בכלי תקשורת מקצועי השואף לקבל את אמון הציבור. דווקא במציאות תקשורתית פתוחה וחסרת גבולות, נדרשים העיתונאים המקצועיים, לשרטט את הגבולות הנכונים. מה ראוי לפרסום ומה לא. מהו מידע אמין, מדויק, בעל עניין וחשיבות, ומתי ראוי להמתין, לבדוק, או להחליט שלא לפרסם.
העובדה כי הדבר פורסם במקום אחר היא רלבנטית, אבל לא מכרעת. במיוחד כאשר יש סימני שאלה קשים על אמינות המקור, ובשאלה האם ההקלטה בושלה או נערכה בדרך כלשהי. אם זאת, יש חשיבות ציבורית לפרסום מידע אמין על השיחה שהתקיימה בין החטופים למוקד 100. שיחה זו עומדת במוקד של ביקורת חשובה על פעילות המשטרה, סדרי העדיפויות שלה, ועמידתה בנהלים שלה עצמה. חשיבות המידע, גוברת לדעתי במקרה זה, על הזכות לפרטיות.
הדילמה היא מקצועית ואתית, והיא מחזירה לתקשורת את תפקידה החשוב מכל: להיות מקור אמין למידע מעניין וחשוב, ולא במה פרוצה הנסחפת לפי דעת הקהל, או הלך הרוח והפרסומים הבלתי אחראיים ברשתות החברתיות.
הכותב הינו מרצה בכיר לאתיקה מקצועית של התקשורת, בית ספר סמי עופר לתקשורת, המרכז הבינתחומי הרצליה
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם