אהרונוביץ, טפל במתפרעים או שהמצב יחמיר

לא ייתכן שכבישים בישראל יהיו חסומים, לעתים על ידי קומץ פורעים. הזכות של הנוסעים בכביש לביטחון גופם חזקה יותר מזכותו של המתפרע לחזור לביתו שלם ללא פגע

עידן אבוהב | 8/7/2014 17:28 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: ערביי ישראל
כמו כל בר דעת, גם אני מלא בושה על שריפת הנער מוחמד ז"ל. יחד עם זאת, בושה אינה יכולה להיות סיבה לאפשר לערביי ישראל ומזרח ירושלים להשתלט על כבישים ולסכן חיים. כבוד השר אהרונוביץ, מלא את תפקידך. חוק יסוד הממשלה מטיל עליך את החובה לתת לנו את הביטחון המגיע לנו. אז או שתשנה את החוק, או שתשנה את הגישה. אי אפשר להמשיך ככה.

בכלי התקשורת משמיעים אנשים שמדברים בשפה שאף אחד לא מבין: פייסנות, איפוק, הבלגה. זוהי חשיבה מוטעית שהצד השני מבין אותה כרפיסות וחולשה. היא מביאה רק יותר אלימות, שחוזרת אלינו גם בעתות רגיעה. צעירים ערבים רבים מבינים כי הממסד והציבור היהודי חושש מהם ומתנהגים בהתאם. 
 
הרכבת הקלה בשועפאט
הרכבת הקלה בשועפאט צילום: EPA
נכון שהמפגינים מצולמים ונעצרים לאחר מכן, אבל זה לא מספיק. לא ייתכן שכבישים בישראל יהיו חסומים, לעתים על ידי קומץ פורעים. חופש התנועה של אזרחי ישראל חשוב יותר מהחופש להתפרע. הזכות של הנוסעים בכביש לביטחון גופם הוא זכות יסוד. חזקה יותר מזכותו של המתפרע לחזור לביתו שלם ללא פגע.

מדינת ישראל שוב מאבדת ריבונות אל מול אספסוף רצחני, שלו רק היה יכול, היה  עושה פוגרום בכל יהודי שנקרה בדרכו, כמו שהיה בוורשה, בבגדד ובחברון. בשל התפרעויות, תושבי העיר ערד ויישובי הנגב היו נצורים כאילו מעולם לא כבש הפלמ"ח את הנגב. ואדי ערה בוער ואבנים הושלכו לעבר רכבים בכביש 65, שהוא ציר מרכזי בישראל.

תושבי היישוב שער אפרים היו נצורים בשל מהומות בקלנסווה, שתושביו אגב הורשו להשתמש בכביש הגישה לשני היישובים. בכביש החוף, כן זה שמתחיל בתל אביב ומהווה ציר מרכזי בישראל, הושלכו אבנים. מאותו גשר שממנו הושלכה האבן שרצחה את ג'אן בכור ז"ל באוקטובר 2000. בתקשורת רואים שוטרים שנרגמים במכוניתם ובורחים במקום להגן על עצמם בנשק חם. שוטרים שבורחים אל מול זיקוקים שנורים אליהם בכינון ישיר. מצד אחד אפשר להבינן אותם, לנוכח העליהום שלאחר "ועדת אור", לנוכח מקרה שחר מזרחי  ולנוכח חוסר התמיכה התקשורתי. מצד שני, כל בריחה כזאת היא ניצחון של ממש לפורעים.  ניצחון על מדינת ישראל.

ולמי שיש עדיין ספק – אבן בכביש, מטרתה היא להרוג. בעבירות מסוג זה, נקבע בבית המשפט העליון, אין צורך להוכיח כוונה להרוג - עצם המודעות לסכנה מספיקה. אני בספק אם יועמדו אנשים לדין לפי סעיף זה. ואם כן, ספק רב יותר אם מישהו מהם יקבל את העונש הנקוב בחוק - 20 שנות מאסר.

גם האוכלוסייה הערבית סובלת קשות מאותו אספסוף: בעלי העסקים יודעים שמחכה להם תקופה כלכלית קשה מאוד. הרי איזה יהודי יהין להיכנס שוב לישובים הערבים כדי לעשות קניות, לאכול במסעדה או לתקן את הרכב? ככלל, רוב הציבור הערבי רוצה שקט ואחווה. והנה בא המיעוט ומלבה את השנאה והפחד מפני הערבים כולם.

ההפקרה של הרוב הערבי המתון אינה תופעה חדשה. תושבים ביישובים ערבים חשים מופקרים על ידי המדינה,
המשטרה נוכחת- נפקדת בערים הללו  ולדבר השפעה קשה על נאמנותם למדינה. למה להיות נאמן אם המדינה מפקירה אותי לחסדי עבריינים? למה להתגייס לצבא או לשירות לאומי אם אנשים אלו חסרי זכויות יסוד בעיני הממסד היהודי? מדינת ישראל חייבת לתת מענה אמיתי לרוב המתון ולרווחת הציבור כולו.

השר ליברמן מלין נגד ראש הממשלה בעניין החמאס, אבל בינתיים מפלגתו היא שמחזיקה בתיק בטחון הפנים זו הקדנציה השנייה. הכאוס שאנו רואים היום מול ערביי ישראל  גרוע פי כמה וכמה מאשר הרקטות בדרום.

מה יקרה אם הם יקבלו אומץ במלחמה הבאה ויחסמו את כביש 6 וכביש 65. פשוט ישבו מבלי לקום? או יידו קצת אבנים יבעירו קצת צמיגים? מי ערב לנו שאכן יפנו אותם בכל מחיר כדי לאפשר לתגבורות לעלות לצפון? או שבינתיים החזית תצטרך להסתדר לבדה, כמו במלחמת יום כיפור, עד שיואילו האזרחים בעלי הנאמנות הכפולה להתפנות מרצון?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עידן אבוהב

צילום:

עו"ד. מתמחה במשפט מנהלי וחוקתי

לכל הטורים של עידן אבוהב

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק