אם יואשם, רונאל פישר עלול לגמור עם בטון בירקון
יש לו יכולת בלתי רגילה לרכוש את אמונם של אנשים. אבל פישר היה בסופו של דבר דג ששייט בין כרישים ואולי ראה עצמו כאחד מהם
• לכל העדכונים, כנסו לעמוד החדשות של nrg
זו אותה תמימות שאנחנו אוהבים להתעטף בה. הכרתי את רונאל פישר כשהיה עיתונאי כוכב בגיל צעיר. בן 23 הוא כבר הצליח לגרום לגנדי להזיע קשות בעקבות כתבה שלו בעיתון חדשות שהטילה צל על גבורתו והקריירה הצבאית שלו. אחת התוצאות הייתה מודעת עמוד של כל המי ומי בתחום הצבאי והביטחוני, ש"הלכנו איתו בשבילים האדומים". נדמה לי שזה היה הביטוי. הוא ידע לפגוע. עמוס גלבוע זוכר אותו.
היו לנו אז שיחות ארוכות על איך צריך לפרוס כתבה. הצעתי לו, אני זוכר: "מה דעתך להתחיל את הסיפור מההתחלה, ולהגיע לסיום בסוף". "גדול!" הוא אמר. "זה גאוני". כמו שעשה תחקירים גם אהב לכתוב פרופילים
לרונאל פישר יש יכולת בלתי רגילה לרכוש את אמונם של אנשים. הוא ידידותי, יש לו גמגום רב חן. אבל הוא היה בסופו של דבר דג ששייט בין כרישים ואולי ראה את עצמו בדמיונו כאחד מהם. מי שצפה בו מהצד לא התרשם כמוהו, וצפה שיבוא פעם כריש שיסגור בטעות את המלתעות.
מבין התחקירים שעשה בימיו במעריב זכורה הכתבה על הסיליקון בחלב של תנובה. זה היה הסבב הקודם של תנובה בחדשות, לפני פרשת מחירי הקוטג'. אמרו שהיו אז תחקירים שבוצעו אך לא פורסמו מסיבות שונות.
העובדה היא שמשך כל השנים, אחרי כל גלגוליו של רונאל, אני לא יכול שלא לחשוב עליו כעל ילד שעלול לגמור עם בטון בירקון. זה לא הסוף הנכון לסיפור הזה, ולכן צריך לקוות שרונאל פישר עובד על סוף אחר. פתוח יותר.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם