
אם הפסקת האש תשרוד: המבצע הוא ניצחון ישראלי מזהיר
אם הפסקת האש תתממש, ישראל תצא מהמערכה עם הישגים אדירים בהרתעת החמאס ובבידודו. האלטרנטיבה היא רק שנה של כיבוש עזה
אנחנו עם ישראל, עם מורל גבוה, בטוחים באחדותנו ועם עוצמות להמשיך בלחימה עוד חודש ויותר. חמאס, מוכה מפוצל ומבוהל, מתחנן להפסקת אש. היש ניצחון ברור מזה?
נכון. לא הפעלנו את כל העוצמות של צה"ל. אז מה. מי אמר שצריך. מלחמה לא נועדה לפרוק את העצבים (אף כי גם את זה צריך לעשות מידי פעם). מלחמה נועדה להשיג ביטחון לעם ישראל. וכפי שנראים הדברים כרגע - הביטחון הושג. אם חמאס יפסיק לירות – וזו הרי המטרה – עשינו את שלנו. ואם מאידך ימשיך לטווח את ישראל, אין שום מניעה להוריד עליו שוב את חיל האוויר.

אפס הישגים לחמאס, אפס סובלנות של צה''ל. התקפה של חיל אוויר
צילום: EPA
כי בשורה התחתונה, שלא כפי שנהג בקדנציה הקודמת, נתניהו לא איפשר הפעם לחמאס לכרסם בהפסקת האש. בפעם הקודמת, בין עופרת יצוקה לעמוד ענן, נדרשו לנתניהו שלוש שנות הפגזה על ישראל הדרומית, עד שצה"ל יצא לפעולה. הפעם, וטוב שכך, הגבנו מהר ובעוצמה כפי שצריך להיות.
יש סיבות טובות לחשוב שחמאס למד את הלקח טוב יותר. כי בשונה מהסבבים הקודמים, חמאס יוצא מהמערכה במצב הרבה פחות טוב מזה שנכנס אליה. אף לא אחד מהתנאים ההתחלתיים שהציב להפסקת האש נענה. ישראל לא מפסיקה את המצור על עזה. מחבלי עסקת שליט לא ישוחררו מהכלא. המעברים למצרים לא ייפתחו וגם עדיין אין לו משכורות לשלם לאנשיו. בנוסף, לא רק אנחנו אלא גם מצרים משפילה את חמאס. העזתים, שפעם העלו אותו לשלטון בבחירת חופשיות, כועסים עליו. העולם הערבי המרוסק זונח אותו לנפשו. חמאס מוכה ושבור. יש סיבות טובות לחשוב שמעתה יהיה זהיר בהפעלת האש לפחות כמו חסן נסראללה לאחר מלחמת לבנון.
ישראל לעומת זאת יוצאת כשידה על העליונה. בכל פרמטר. ראשית, היא ניצחה את הפלשתינים במה שהיה מגרשם הביתי - הזירה הבינלאומית. שבוע ימים של הפגזות כבדות ואף לא גינוי אחד. להפך, הבירות המערביות הצדיקו בזו אחר זו את זכותה של ישראל להגן על עצמה וגיבו למעשה את פעולותיה הצבאיות. יש כאן הישג מדיני חשוב ושאף אחד לא יבלבל יותר את המוח על בידוד בינלאומי ושאר הבלים.
שנית, העם בישראל גילה כושר עמידה יוצא דופן. במונחים של ביטחון לאומי זהו אחד המרכיבים הראשונים במעלה בדרך לניצחון.
שלישית, צה"ל בכלל, ומערכת כיפת ברזל בפרט, תפקדו באופן יוצא דופן. היכולות ההתקפיות, ההגנתיות והמודיעיניות של מערכת הביטחון הביאו לכך שחמאס נכשל בכל מה שניסה. הוא התחיל עם מנהרות תופת אך אלה הופצצו על ידי חיל האוויר
אז האם כל זה לא מספק? אני חושב שבתנאים הקיימים כן.
החלופה היחידה למבצע הנקודתי שכנראה מסתיים, היא כיבוש יסודי של רצועת עזה. פעולה כזו, שהיקפה ואופיה מזכירים את מלחמת לבנון הראשונה, תימשך לפחות שנה ותחייב את המשך השליטה הישראלית על מיליון וחצי עזתים. לא צריך לפסול את האפשרות הזו, אבל צריך לבחור בה רק כשאנו מוכנים לכך ורק אם כלו כל הקיצין. לי נראה שכל אלה שתוקפים עכשיו את הפסקת האש לא מבינים או לא מכירים במשמעויות החלופה. ואולי, אולי הם גם נהנים מההפקר כי האחריות אינה על כתפיהם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg