ראשי » חדשות » דעות

הדף הקרבי: צבא ישראל אינו צבא האל

הצבא מאפשר לרבנים להשפיע עליו ולעצב את רוחו, תוך התעלמות מאופיו כגוף אזרחי השייך לכל חלקי האוכלוסיה

מכתבו של מח"ט גבעתי אל"מ עופר וינטר לחייליו שנוסח יותר כקריאה להגנה על שם האל, מאשר כמכתב של מפקד בצבא ההגנה לישראל, הינו נקודת קיצון בבעיה הולכת וגוברת של הפיכת השיח הדתי ליותר ויותר משפיע על דמותו ואופיו של צה"ל.

אל"מ וינטר ניסח את המכתב כפי שניסח אותו מתוך תחושה שיש לגיטימיות בצה"ל לשיח שכזה. הוא התנסח באופן שמבטל את החיילים והמפקדים החילוניים בגבעתי, כי ידע שזה יעבור לו בשקט. והוא צדק, כי מממשלת ישראל כולה לא יצא בדל גינוי לרוח המכתב, ואילו סגן השר אלי בן דהן (הבית היהודי), אף החליט שהביקורת של "ישראל חופשית" על וינטר, היא "שנאה עצמית". הבעיה רחבה הרבה יותר ממכתב של מח"ט כזה או אחר. אחד מתסמיניה הבולטים הינה התנהלותה של הרבנות הצבאית שהחליטה שתפקידה איננו רק דאגה לצרכי הדת של החיילים הדתיים, כי אם מעורבות בקביעת דמותו הערכית של הצבא.

עם רוח גבית מכיוונם של גורמים פוליטיים, מנסה הרבנות הצבאית להרחיב את אחיזתה בצבא, ובמקום לדאוג לאוכל כשר ולבתי כנסת בבסיסים, מנסה להיכנס לתחום הערכי. דו"ח מבקר המדינה התריע כבר ב-2012 מניסיון הרבנות הצבאית לדחוק את רגלי חיל החינוך ולעסוק בפעילות חינוכית בקרב כלל חיילי צה"ל. "תודעה יהודית לצה"ל מנצח", אומרת סיסמת חיל הרבנות הראשית, ומתורגמת למעשה בהוראת הרב הצבאי הראשי תא"ל רפי פרץ, לפיה כל יחידה צה"לית צריכה לקיים פעילות חודשית בתחום התודעה היהודית. "כך הופך צה"ל מצבא שמקדש ערכים אוניברסאליים, לצבא שמחפש את "התודעה היהודית", ומכאן קצרה הדרך למח"ט שדורש מחייליו להילחם כנגד אויב "אשר מחרף מנאץ ומגדף אלוהי מערכות ישראל".

הבעיה רחבה הרבה יותר מרבנות שלא יודעת גבולות. הבעיה היא גם רבנים קיצוניים, דתית ומדינית, שמשפיעים יותר ויותר על צה"ל ועל חלק מחייליו. רבנים כמו הרב אליעזר מלמד מישיבת ההסדר של הר ברכה, שרק בסוף השבוע האחרון קרא לכיבושה מחדש של עזה והאשים את השמאל הישראלי בכל התחלואים האפשריים. בעצם הסכמתו לתת בידיהם של אותם רבנים קיצוניים את הזכות לחנך את חייליו, גם בתקופת שירותם הצבאי, מאפשר צה"ל את הכנסת הקיצוניות הדתית והימנית לתוך הצבא, קיצוניות שמבקשת לדרוס כל מי שלא מוכן להתיישר איתה. התוצאה היא שצה"ל כולו הופך לדתי יותר, לא בגלל שיש יותר חיילים דתיים, אלא מכיוון שמפקדי הצבא נוהגים ברבנים בכפפות של משי, לעומת כל גורם חיצוני אחר שמנסה להכניס פוליטיקה, דתית או אזרחית, לתוך הצבא.

צה"ל הוא לא מיליציה דתית שמונהגת בידי

כהני דת ויוצאת להגן על שמו של האל, אלא צבא חילוני ברובו ולא יהודי בחלקו, שמשימתו הינה הגנה על מדינת ישראל ותושביה. זכותו של כל אחד להאמין ולקיים מצוות, ואהיה הראשון להגן על זכויותיהם של מי שיידרשו שלא בצדק שלא לפעול על פי דתם ואמונתם. יחד עם זאת, כוחו של צה"ל הוא בהיותו צבא העם, הצבא של כולנו, חילונים, מסורתיים ודתיים, דרוזים וצ'רקסים וכל אחד אחר שמקדיש לצה"ל מספר שנים מחייו. אם ברצוננו לשמור על כך לאורך זמן, צריך פיקוד צה"ל לפעול בנחישות להוצאת הדת מהצבא. חיילים לא צריכים להישלח לקרב כדי ללחום ב"מנאצי שם אלוהי מערכות ישראל", הרבנות לא צריכה להנחיל "תודעה יהודית ללוחם", ואסור להמשיך ולאפשר את המצב שרבנים קיצוניים, אחראים על חינוך חיילי צה"ל. 

יש במדינת ישראל ריבון אחד,  והוא ריבון מדיני אזרחי, אל לו לצה"ל לאפשר לגישות המקדשות את האל על פני המדינה, את הדת על פני הדמוקרטיה,  לתפוס לעצמן מקום בעיצוב ערכי הצבא ולוחמיו.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...

מיקי גיצין

מנכ"ל תנועת 'ישראל חופשית', חבר מועצת עיריית תל אביב מטעם מרצ

לכל הטורים של מיקי גיצין