חמאס מקבל הכרה בינלאומית על גבם של תושבי עזה
ההישג האמיתי של חמאס מהמבצע הוא הנכונות הגדלה והולכת של מדינות רבות, חלקן מערביות, לתווך בינו לבין ישראל. כך הוא מקבל הכרה בינלאומית, אפילו מהידידה הגדולה ארה"ב
רק לפני חודשיים זחלו בחמאס בלית ברירה לפיוס עם פתח' והסכימו לוותר על ההישג הכי גדול של הארגון, שליטה ברצועת עזה. שום מדינה לא ראתה בארגון גורם רלוונטי,
נראה שדווקא הירי מתוך בתי התושבים, השימוש באזרחים כמגנים אנושיים, וההצהרות הלוחמניות של המנהיגים היושבים בתוך בונקרים בטוחים, הזעיקו את מדינות העולם שמנסות כעת להידבר עם בכירי הארגון כדי להוביל לרגיעה.
במשך שנים חיזרה חמאס בדרכים עקיפות אחר ההכרה האמריקאית בארגון. הבית הלבן שמר על פסון וסירב להכיר בשלטון חמאס ברצועה, ולקיים קשרים רשמיים עם הארגון שנמצא ברשימה השחורה של ארגוני הטרור האמריקאית. כעת, בעקבות הלחימה, שר החוץ האמריקאי ג'ון קרי הביע אמנם תמיכה בישראל, אבל הציע סיוע בהגעה להפסקת אש, מה שמהווה התקדמות משמעותית מבחינת חמאס.
שרי החוץ של הליגה הערבית מקיימים ישיבת חירום בנושא המצב בעזה, ומנהיגי מדינות ערב כמו עבדאללה מלך ירדן ואחרים עירבו גם את מזכ"ל האו"ם באן קי מון, במאמצים להשיג את הפסקת האש המבוקשת.
גם טוני בלייר שליח הקוורטט למזרח התיכון, נסע לקהיר כדי לשוחח עם מי שהייתה אמורה להיות המתווכת הטבעית, מתוקף העובדה שהיא זו שהביאה לסיום הלוחמה בעמוד ענן בשנת 2012.
הנשיא הנכנס עבד אלפתאח סיסי הבין את הרווחים הבינלאומיים שהוא יכול לקבל מהסכם מחודש על רגיעה מר לבלייר כי הוא נמצא בקשר עם גורמים ישראלים ופלסטינים בעניין. העם המצרי, בוחריו של סיסי, עודדו מנגד מתחת לשולחן את ההתקפות של ישראל נגד חמאס, וראו בארגון הפלסטיני כמי שאחראי לפיגועי הטרור שבוצעו במצרים בשנתיים האחרונות.
בחמאס מודעים ליחסי האיבה שרוחשים המצרים לארגון, לא ממהרים להעניק לסיסי את הכבוד של זה שהוביל לפתרון בעזה, וערים לניסיונות של הממשל החדש במצרים בראשות עבד אל פתאח סיסי לחזק את אבו מאזן על חשבון הארגון. למרות היחסים הקשים בין חמאס למצרים, העובדה שהמעבר הקרקעי היחיד של רצועת עזה, הוא מעבר רפיח שומר את המצרים חזק בתמונה.
אולי בגלל זה "נולד" התנאי החדש של ארגון החמאס לרגיעה - הסרת המצור באמצעות פתיחת הנמל הימי וחידוש פעילותו של שדה התעופה בעזה, אותו הציב גורם בחמאס בתקשורת הזרה.
שתי מדינות אטרקטיביות מבחינת חמאס נכנסו כגורמות מפתח לחידוש הפסקת האש הן קטאר וטורקיה. הראשונה ידועה כתומכת הפיננסית העיקרית של הארגון בעזה, ונחלצה בעבר להעביר מיליוני דולרים לשיקום נזקי סבבי הלוחמה הקודמים.
השנייה- טורקיה, מהווה גשר מעולה מבחינת חמאס להכרה בינלאומית. ראש הממשלה הטורקי טאאיף אדרואן בעי לא אחת את רצונו לבקר ברצועת עזה והוא נחשב לידידו של ראש הלשכה המדינית של חמאס חאלד משעל, שקפץ לביקור באנקרה בימים האחרונים.
לטורקיה חשבון פתוח עם ישראל בדמות ההשתלטות על מבי מרמרה, ומאמציה של ישראל לפצות על הפגיעה במי שביקשו לתמוך בעזתים ובדרך גם על פי החשד להעביר נשק לארגוני הטרור. "לא ננרמל היחסים עם ישראל בזמן שאחינו מופצצים בעזה", אמר ארדואן וסימן מבחינת חמאס את המנהיג האולטימטיבי שיוציא אותם מהבוץ הנוכחי.
מנהיגי החמאס אומרים שלא יקבלו עוד את המשוואה של שקט תמורת שקט ובעצם רוצים שדרוג של הסכם הרגיעה משנת 2012 ומבחינתם בצדק.
יתכן שככל שיעבור הזמן ורשימת המדינות המעורבות במגעים להפסקת האש תתארך, גם רשימת הדרישות של חמאס תתארך בהתאם. מה שמציב סימן שאלה גדול בפני מקבלי ההחלטות בישראל באשר לדרך לסיים את מבצע 'צוק איתן'.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם