פירות הבאושים של ההתנתקות
ההתנקות מרצועת עזה מעולם לא נבעה משיקול ביטחוני אחראי. מדובר אך ורק ברצון של מקורבי אריאל שרון ז"ל להציל אותו מחקירה פלילית בפרשת האי היווני. ואת פירות הבאושים כולנו אוכלים

לקראת 2004 נרגע גל הטרור ביהודה ושומרון כתוצאה ממבצע 'חומת מגן', שבו השתלט צה"ל מחדש על השטחים שנמסרו, חיסל או לכד אלפי מחבלים ושיקם תשתיות מודיעיניות. בעזה, לעומת זאת, לא התבצעה 'חומת מגן' והטרור לא הוכרע. הכרזת שרון על הנסיגה שלהבה את הטרור ועקומת הפיגועים זינקה. "רוח גבית לטרור", הגדיר זאת הרמטכ"ל דאז, משה (בוגי) יעלון. "הנסיגה תהפוך את עזה ללבנון", קבע ראש השב"כ דאז, אבי דיכטר.
וכך נראית "לבנון הדרומית": ציר 'פילדלפי' נעזב כתוצאה ממסירת גוש קטיף, והרצועה הוצפה בנשק כבד. התוצאה היא שברצות חמאס רצים מיליונים במרחב שבין הרצלייה לדימונה למקלטים. כל גבול עזה הפך לציר 'פילדלפי' ענק, שמתחתיו רוחשות עשרות מנהרות המובילות היישר לנגב. קם צבא חמאס בן 20 אלף מחבלים, שבנה יכולת לחדור במפתיע לעשרות יישובים ומחנות, בחיפוי מטחי אש עצומים על כל הארץ, לחטוף עשרות אנשים, לבצע הרג המוני ולגרום לאובדן שליטה אסטרטגי בנגב.
מיטב בנינו, הנופלים כעת במאמץ להחריב את המפלצת הזו, מצטרפים למחיר שנגבה מאז הנסיגה: עשרות ההרוגים, עשרות מיליארדי השקלים ושיתוק החיים במדינה לחודשים. מצבנו הבינלאומי נפגע קשות כתוצאה מדו"ח גולדסטון, שגם הוא תוצאה של הנסיגה.
מדוע לא לקחנו גם בעזה את תרופת 'חומת מגן' הבדוקה ובחרנו בהפך הגמור – כוס תרעלה של הפקרת השטח לטרור? הסיבה לא הייתה ביטחונית. בבחירות 2003 הציע מנהיג העבודה עמרם מצנע נסיגה חד-צדדית חלקית בעזה. רה"מ אריק שרון כינה אותו "טירון פוליטי" וקבע ש"דין נצרים כדין תל-אביב". כמה חודשים לאחר מכן הוא הפך לפתע את דעתו. ב-2004 הוכנה נגד שרון טיוטת כתב אישום בפרשת השוחד האי היווני. ח"כ צבי הנדל סיפר שקיבל הדלפה מצוות הייעוץ הפוליטי של שרון, 'פורום החווה', שלפיה תפנית ההתנתקות הדרמטית נועדה לבלום את התיק שעמד להפליל את שרון.

עתירה לבג"ץ נגד סגירת התיק נדחתה. לימים תיאר השופט מישאל חשין, סגן נשיא בית המשפט העליון, את "הנימוק המשפטי" להחלטה: "אני יכול רק לומר שכשאדם (גלעד שרון – נ"ה) מקבל 600 אלף דולר והבטחה לעוד 2 מיליון בשביל לשוטט באינטרנט, צריך להיות שוטה כדי לחשוב שהוא באמת קיבל את הכסף בשביל העבודה (...) אבל באותו זמן כל העם רצה ששרון לא יעמוד לדין בגלל שהייתה תוכנית ההתנתקות. ואם שרון היה עומד לדין, לא הייתה התנתקות" ('הארץ' 27.5.06).
השמאל ומקורבי שרון פיזרו הבטחות ורודות על השלווה והרוגע שיביא המהלך, אך כעת, כשהכול עולה בלהבות, הם מעזים לטעון שעשו לנו טובה. זו דרכם להתנער מהאשמה הנוראה הזועקת מפניהם הצעירות של החיילים המובאים לקבורה בעשרותיהם - קורבנות ההתנתקות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg