הפסקת אש: לישראל יש תנאים משלה

נתניהו צריך להנהן בנימוס לאובמה, אבל האינטרס הישראלי הוא להתעקש על המתווה המצרי – וגם להשאיר את הכוחות בשטח שישראל כבר 'ניקתה' בעזה

עומר דוסטרי | 29/7/2014 12:11 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
בשיחתם של נשיא ארצות-הברית ברק אובמה וראש הממשלה נתניהו, שלשום, רמז הנשיא האמריקני באופן שלא יכול להשתמע לשתי פנים, כי הלוחמה בעזה חייבת להסתיים במיידי: "בהישען על מאמציו של השר קרי, הנשיא הבהיר את הצורך האסטרטגי של כינון הפסקת אש הומניטרית מיידית ובלתי מותנית שמסיימת את הלחימה עכשיו ומובילה להפסקה קבועה של הלחימה המבוססת על הסכם הפסקת האש מנובמבר 2012".

דבריו של אובמה מתעתעים ולא בכדי. מצד אחד, ראש הממשלה עצמו דרש לחזור להסכם המצרי (נובמבר 2012, בעקבות מבצע "עמוד ענן"), מצד שני, הנשיא האמריקני מטיל למעשה את האחריות לסבב האלים על מדינת ישראל ודורש ממנה לנצור את האש בעוד חמאס ממשיך במתקפה האלימה שלו על אזרחי מדינת ישראל. זה כמובן דבר שאינו מתקבל על הדעת בירושלים.

בשיחה עם ראש הממשלה, התייחס אמנם הנשיא האמריקני לדרישות נוספות וקריטיות של ישראל, כמו "פירוז עזה מנשקה ומארגוני הטרור שלה", אך התייחסות זו הייתה מעין תנאי או בונוס ל"כל פתרון סופי של המצב ברצועת עזה". במילים אחרות – מדינת ישראל תכריז על הפסקת אש כוללת, תשב לדבר ורק אז תוכל להעלות קריטריונים למנוע סבב אלים נוסף בעתיד.

לא מדובר בהסכם המבזה והמגוחך שהגיש שר החוץ האמריקני לקבינט הישראלי, אך גם לא מדובר בתנאים אטרקטיביים שייגרמו למדינת ישראל לחשוב שנית בנוגע להמשך המבצע הצבאי. השיחה עם הנשיא האמריקני לא הביאה בשורות משמעותיות עבור ראש הממשלה וניכר שהרצון של אובמה להביא לסיום הלחימה גובר על ההכרח לשמור ולהגן על צרכי הביטחון של מדינת ישראל, שהיא מדינת ברית חשובה של ארצות-הברית באיזור.

 
צילום: דובר צה''ל
להישאר בשטח. מנהרת ברצועת עזה צילום: דובר צה''ל
שיחה זו, למצער, אינה מתיישרת לפי האינטרס הישראלי. על ראש הממשלה נתניהו להנהן בהקשבה מתוך נימוס, להודות לנשיא האמריקני על פועלו ורצונו הכן להביא לסיום הסבב האלים ולומר לו כי נכון לעכשיו, משימותיה של מדינת ישראל טרם הסתיימו – הגם אם ביצוע יעדי המבצע, כפי שהחליטה עליהם הממשלה, קרוב מאוד לסיום.

לכשיושגו יעדי המבצע, ישראל תנצור את האש באופן הומניטרי ואך ורק באם החמאס יחדל לשגר טילים לעבר ריכוזי אוכלוסייה ישראליים. ברגע שתנאים אלו יבשילו, ישראל תראה ביוזמה המצרית, ובה בלבד, את הכלי הדיפלומטי שיכול להיות רלוונטי לפתרון מדיני וסופי של המצב.

במסגרת יוזמה זו, על ישראל לדרוש את פירוז רצועת עזה מנשקה בתיאום עם המצרים והסעודים, שנראה כי האינטרסים של האחרונים בהחלט חופפים לאלו של הישראליים. כמו כן, על ישראל לאשרר עם האמריקנים והמצרים את "ההסכם למניעת הברחות אמצעי לחימה ממצרים לעזה" שנחתם בין שרת החוץ הישראלית, דאז, ציפי לבני ובין מקבילתה, קונדוליסה רייס, מינואר 2009.

תנאי נוסף להסכמה ישראלית להסכם הפסקת
אש כולל, חייב להביא בחשבון את יושב-ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס, שלכוחות הביטחון שלו יינתנו דריסת רגל במעבר הגבול עם מצרים ובשטחים מפורזים בתוך רצועת עזה, בגבול עם ישראל. צעדים אלו – לצד צעדים ביטחוניים ישראליים, כגון הכנסת מערכת מבצעית לאיתור וסיכול מנהרות טרור והברחות בשטח ישראל – עשויים להביא לצמצום אם לא לחיסול שאיפותיו התת-קרקעיות של ארגון הטרור חמאס.

בכל יוזמה זו או אחרת, על מדינת ישראל להותיר את חייליה בשטח המפורז שבתוך רצועת עזה - שצה"ל "ניקה" במקצועיות וביסודיות ממנהרות ומגורמי טרור - עד שיתקבלו תנאי הסכם הפסקת אש קבועים, שיהיו תואמים לצרכי הביטחון של המדינה. בתקופה זו, יש לציין, כי שקט ייענה בשקט ואש תיענה באש. כך מדינת ישראל, מצד אחד, שומרת את המבצע הצבאי ברמת כוננות לכל מקרה שלא יבוא ולצרכי הרתעה ומצד שני, נענית לדרישת הקהילה הבינלאומית להביא לניסיון שישים קץ לסבב האלים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עומר דוסטרי

צילום:

סטודנט לתואר שני בתכנית לדיפלומטיה באוניברסיטת תל-אביב, מפעיל הבלוג "למה לא פוליטיקה עכשיו" וחבר בפורום הרעיוני של "התנועה הליברלית החדשה"

לכל הטורים של עומר דוסטרי

עוד ב''דעות''

פייסבוק