הנשיא היוצא, מורשת אוסלו ומורשת האוטופיזם
בכל דור ודור קמים עלינו אוטופיסטים, כמו וודרו וילסון, רוזוולט ופרס. המבט אל העתיד כרוך בהתעלמות מופלאה מן העבר ומן הניסיון
ואכן, מהלכיו של פרס, משנות ה-80 ואילך, מבטאים תפיסה כזו של העבר. בשנת 1986, כאשר החל בתפקידו כשר החוץ, במסגרת הרוטציה של ממשלת האחדות הראשונה, הוא סגר את מחלקת ההסברה במשרד. לטענתו ולתפיסתו העשייה היא ההסברה הטובה ביותר, יחסו לעבר היה ברוח הביטוי הבריטי: Let bygones be bygones . ברעיון דומה דגל גם האינטרנציונל הסוציאליסטי: "הבה נעשה מן העבר לוח חלק".
בתוך עשייתו רבת השנים של הנשיא היוצא נמצא "הסכם אוסלו". בין שאר מרכיבי ההסכם הבעייתי הזה, נמצאת גם קבלתו של אש"ף כפרטנר. כיצד התקבל האויב בציבור הישראלי בכזו חיבה וקלות?
מסתבר, שהגישה שפיתח פרס ביחס להסברה ולעבר הייתה אחד המרכיבים ביצירת דעת קהל אוהדת אשר אפשרה לציבור להכיל את עראפת וסביבתו
התקבלו כאילו אין עבר. ערפאת ודחלאן אי-פי,REUTERS ,עיבוד מחשב:שרית פלוט
תפיסת המציאות של שמעון פרס באה לידי ביטוי, למשל בראיון בו הגדיר את הסכם אוסלו: "זה עובד, זה רק לוקח זמן." ניתן אולי להשוות את הראיה הזו של המציאות, המנסה ליצור עתיד טוב יותר מתוך אמונה תמימה בטובם של בני האדם, לגישות דומות מן העבר.
לאחר מלחמת העולם ה-1 ייסד נשיא ארה"ב ווילסון את חבר הלאומים מתוך מטרה ושאיפה שהוא ישמור על זכויות המיעוטים, ימנע עימותים וישכין שלום. על כך כתב אחד מהמומחים העולמיים למדעי המדינה, האנס מורגנטאו, כי "חלומותיו של וילסון על שלום נצחי ועל דמוקרטיה מובטחת לצמיתות התנפצו חיש מהר... וילסון היה סבור, כי תכלית הניצחון אינה להחזיר מאזן-כוחות חדש ובר-קיום, אלא לשים קץ לכל מאזן-כוחות אחת ולתמיד... לפיכך שב
על התנהלותו הוותרנית של רוזוולט מול סטאלין, בועידת ילטה במהלך מלחמת העולם ה-2, בעניין עצמאותה של פולין וחלוקת אזורי השליטה בין הגושים, כתב ההיסטוריון ריצ'ארד אוברי כי "לרוזוולט היתה שאיפה בוערת אחת. הוא רצה להעניק תוכן ממשי לאומות המאוחדות. כמו וילסון ב-1918, האמין גם רוזוולט כי אידיאליזם מחודש ביחסים העולמיים יוכל לשים קץ למה שכינה 'שיטת הפעולה החד-צדדית, הבריתות הבלעדיות, תחומי ההשפעה מאזני הכח'...אך הדעת נותנת כי כמו תמיד, נודע לאידיאליזם תפקיד משני".
אכן, פרס איננו לבד. לסיום נותר רק לצטט מדבריו של יוסף נדבה מלפני ארבעים שנה: "בכל דור ודור קמים עלינו אוטופיסטים, המזהים את האתיקה עם פוליטיקה, מערבבים חזון עם מציאות, הזיות עם הווי עובדתי ובעטיו של אידיאליזם מופרז מקלקלים את השורה."
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם