לא יאומן: הורסים בית של חייל שנמצא בעזה

בעוד כולנו נלחמים על הבית הלאומי שלנו, ומחבקים באחדות את החיילים, מצאו במינהל האזרחי את החוצפה להרוס כעת בתי יהודים במאחז בשומרון

בעז שפירא | 1/8/2014 10:32 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
הימים ימים קשים. שגרת החיים מלווה באזעקות, דאגה, חרדה ולחימה של חיילינו המוסרים את הנפש על תקומת עם ישראל בארצו, על קידוש השם. אלה ימים של סבל משותף, של התמודדות, של שכול ושל תפילות. מאות פצועים מובלים משדה הקרב אל בתי החולים שם הם זוכים לטיפול המסור והטוב של הרופאים ולאהבה החובקת של כל המשפחות, זו הפרטית שלהם וזו הכללית של עם ישראל. ימים של אחדות.

כנסו לעמוד הדעות של nrg

בתוך הסער הזה, בעיצומה של מלחמה, בתוך הערבות ההדדית, בין ההלוויות ובעיצומן קורא עבדכם את הידיעות דלקמן, קורא ומסרב להאמין. שני אירועים: בגבעות באזור כפר תפוח החריבו כוחות המנהל האזרחי בליווי כוחות מג"ב גדולים כמה מבנים של יהודים. את המבנים אכלסו ובנו כמה משפחות וכמה רווקים, ביניהם חיילים בשירות סדיר המוצבים ברגעים אלה ממש בג'נין, כשאחד מהם לוחם ברגעים אלה ממש בעזה! (לוחם זה, שככל הידוע השתתף בבניית אחד הבתים, עדיין לא יודע על ההרס...).
 
צילום: רעות וילף
פינוי תקוע צילום: רעות וילף

בנוסף הגיעו אתמול (יום חמישי) כוחות גדולים של מג"ב והמנהל האזרחי לפנות קרוונים ביישוב תקוע ה'. הקרוונים הוצבו על אדמות מדינה השייכות ליישוב כתשובה יהודית וציונית לרצח שלושת ילדינו הי"ד, שאתמול מלאו שלושים לקבורתם.

מי הפושע שבימים כה קשים ותובעניים נותן דעתו להרס בתים בארץ ישראל?  האם ייתכן שיד יהודי במעל? מהיכן התעוזה, מניין הניכור, העוינות והרשעות, והעיקר- איזו נפש פגומה ואכולת שנאה מוצאת את הזמן הזה כמתאים להקשות על יהודים, להרוס בתיהם, להשליכם בכוח הזרוע ושרירות הלב אל הגבעות החשופות?

הרי כולנו מסתובבים בימים אלה לאורכה ולרוחבה של ארצנו האהובה. חיילים (רבים מאד מכוחות המילואים) מוצבים בדרכים, במחסומים ובכל אשר נפנה - בגב ההר ובבקעה, בעליות לגוש עציון, בכבישים היורדים לדרום... בכל מקום. החיילים הללו עטופים באהבה. מתנות, מכתבים, תופינים, ארוחות מבושלות ובעיקר חיוכים ומילות חיבה ותמיכה. כולנו עם אחד וכוחנו באחדותנו זו שאיש אינו יכול לה. פרעה, טיטוס, הנאצים יימח שמם והניאו-נאצים הערבים של ימינו אנו, כולם עומדים עלינו לכלותינו - ובכל זאת עם ישראל חי.
 

מי אם כך מהין עוז בנפשו לנסות לגדוע את החיים, לעצור את הבנייה, לגרש את הבנים מבתיהם דווקא היום? בעיצומה של לחימה, של גבורה, של הקרבה ... של קדושה.

אנו יודעים לקרוא היטב את המציאות בה אנו חיים. מבקשי נפשנו הרוצחים הערבים מקיפים אותנו ונמצאים בתוכנו ומהם אנו נזהרים תוך עמידה על המשמר. לאסוננו, גם בתוך המחנה יש כוחות אנטי יהודיים ופוסט ציוניים המבקשים להכרית את הייעוד והייחוד מחיינו כאן במדינת היהודים.

למרות כל שחווינו, למרות כל שאנו יודעים, למרות היכרותנו את הנפשות הפועלות, עדיין מהווים מסעות ההרס הבוקר בעיניי שפל חדש ומזעזע אותו אני מתקשה להבין ומסרב לקבל.

לאחר שוך הקרבות, ובימים שלווים יותר, נזכור למצות את הדין עם הפושעים שבימים קשים מנשוא מצאו לנכון להערים על עם ישראל המבכה חלליו ומתפלל לשלום פצועיו קשיים נוספים מיותרים וכואבים כל כך.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק