תושבי הדרום חוששים: "לא יודעים איך נחזור הביתה"
על רקע נסיגת צה"ל מרצועת עזה וכשאיום המנהרות הפך למוחשי, תושבי הדרום מבולבלים מהיום שאחרי: "אם 10 ק"מ מעזה לא חזרו לשגרה, אז איך אנחנו אמורים 800 מטר מהגדר לחזור לשגרה". בתוך כך, הבוקר נורו 10 רקטות ליישובי עוטף עזה
עוד עדכונים בעמוד החדשות של nrg
כך למשל, יעל רז-לחייני אם לשלושה ילדים בני 9, 5 ושנתיים וחצי שנולדה וגדלה בנחל עז. הוריה ממקימי הקיבוץ. בתחילת המבצע התארחה רז-לחייני אצל משפחתה בצפון אבל בעקבות אילוצי העבודה של בעלה חזרה המשפחה לאזור והיא מתארחת כעת באורחן קיבוץ דורות ליד שדרות יחד עם עוד חמש משפחות ממפלסים וכפר עזה.

''לא יודעים איך נתמודד''. פגיעה בבית בעין השלושה
צילום: דוברות מועצת אשכול

''לא יודעים איך נחזור הביתה''. נפילת רקטה במועצה האזורית אשכול
צילום: רונית מינקר, דוברות המועצה האזורית אשכול

''כל מבצע כזה מהווה טלטלה גדולה מאוד''. נפילת רקטה בשער הנגב
צילום: מרים צחי
בתשובה לשאלה האם הם מתכננים לשוב לנחל עז השיבה כי "אני באמת לא מבינה מה קורה ולא יודעת מה לחשוב. רק בשבת היה עשר אזעקות צבע אדום בנחל עז אז אני לא יודעת מה להגיד. גם לא הבנתי מה אמר ראש הממשלה אתמול. אני רק יודעת שאני נמצאת בדורות וגם פה הם בנוהל מלחמה הגנים פועלים במתכונת חלקית ואף אחד לא חזר לשגרה אז אם עשרה קילומטרים מעזה לא חזרו אז איך אנחנו אמורים 800 מטר מהגדר לחזור לשגרה".
רז-לחייני הסבירה כי "כשיפסיקו האזעקות נחזור. עם צבע אדום אחד ביום כבר חייתי אבל לא עם עשר. אני לא יודעת מה להגיד זה שילוב של כמה דברים ואני באמת לא יודעת מה לחשוב כל מה שאני רוצה זה לחזור הביתה אבל זה נשמע בעייתי לחזור".
לגבי איום המנהרות הוסיפה כי "זה לא נעים אבל אנחנו רגילים זו לא פעם ראשונה שניה או שלישית שאנחנו מקבלים פקודה להסתגר בבתים. אנחנו מבינים את המשמעות ויודעים על קיומן המון זמן. בשיחות שלנו עם קצינים בכירים אחרי עמוד ענן הם אמרו בבירור שהם מודעים לאיום אך עכשיו הוא הפך למוחשי.
אף שסוף המבצע נראה קרוב רז לחייני לא מסוגלת עוד לחשוב על היום שאחרי. "אני חושבת רק על היומיים הקרובים. מנסה להדחיק את ההתמודדות הראש גם ככה עסוק ומוטרד. לבן הגדול אנחנו מספרים הכל אחרי החדירה מחוץ לקיבוץ אמרנו לו שזו הסיבה שאנחנו לא בקיבוץ ומחכים שיירגע ויהיה אפשר לחזור".
רז-לחייני עבדה עד לפני כחודש כרכזת החינוך בקיבוץ. לדבריה תהליך השיקום של בני הנוער אחרי מבצע כזה לוקח זמן. "כל מבצע מהווה טלטלה גדולה מאד. לכל ילד משדרים שבית זה הדבר הכי בטוח וכך גם פה. אבל אי אפשר לעבוד על ילדים ופה זה הופך לדילמה קיומית יומיומית עבורם בנוסף לדילמה החברתית מאחר שבקיבוץ אין הרבה ילדים מא' עד י"ב 40 ילדים מה שאמור בדרך כלל לחזק".
טנקים יוצאים מרצועת עזה
בקיבוצי עוטף עזה הקושי העיקרי לשוב לבתים סובב בעיקר סביב הפחד מהמנהרות. "14 שנה חיינו תחת קאסמים ועם זה הצלחנו איכשהו להתמודד אבל אנשים חרדים למציאות חדשה ולא יודעים איך להתמודד", מספרת חברת קיבוץ ארז. "הרבה לא יודעים איך יחזרו במצב הזה הביתה כל עוד אין משהו וודאי או פתרון מוחשי. תחושת הביטחון השתנתה פעם הייתי יוצאת לרוץ בלילה מסביב לקיבוץ והיום אין סיכוי שלא לדבר על הסיוטים בלילה שמעולם לא היו לי לפני".
בקיבוץ עלומים דווקא רובם המוחלט של המשפחות נשארו בקיבוץ ויצאו להפוגות מדי פעם. אסתר מרכוס חברת הקיבוץ מספרת על תחושות של בלבול: "זה מוזר בשבת היו המון אזעקות גם במשך היום ובמוצ"ש וגם הבוקר היו אזעקות באזור מצד שני שמענו חדשות שאומרים שהמבצע עומד להסתיים ואין ספק שיש פחות בומים בעזה אבל בשבילי יש הרגשה שמצד אחד אפשר לחזור לשגרה אבל כאילו צריך להתאפק לחכות עוד קצת עד שנדע מה קורה. מוקדם עוד לדעת מה קורה אנחנו נזהרים יש מן הרגשה של הקלה מצד שני עדיין ההנחיות אותו דבר להישאר סמוך למרחב מוגן.
תושבי שדרות: "מצפים שהמדינה לא תפקיר אותנו"
בשדרות התקשו התושבים להסתיר את תחושת האכזבה. רק אמש במוצאי שבת יצאו כמאה תושבים להפגין תחת האמירה שלא עוזבים את עזה עד שמחזירים את החייל הדר גולדין ומשיבים את השקט לאזור.

''לא מבינים מה קורה ולא יודעים מה לחשוב''. תושבי שדרות רצים למרחב מוגן
צילום: מרים צחי

''האמירות שכביכול צה''ל יצר הרתעה מגוחכות''. בית בשדרות שנפגע מקסאם
צילום: מרים צחי

אורזים את הציוד, חוזרים לקו הגבול. חיילי צה''ל בנסיגה מעזה
צילום: אי.פי.איי
"התחושות לא קלות", מספר יניב פרץ תושב העיר, "כתושב שדרות אני מאד מאוכזב, תושבי שדרות גיבו וחיזקו לכל אורך המערכה הייתה לנו תחושה שונה הפעם שהאופק מתחיל להתבהר שאולי סוף סוף משהו ישתנה לצערי התבדינו. הקשבתי טוב טוב לדברי ראש הממשלה אתמול ולא הצלחתי להבין - האמירה שצהל נסוגים חד צדדית לרצועת חיץ מה אני אמור להבין? מה המטרה? מה המדד וקנה המידה שיאפשר עכשיו פעולה קשה? רק אם יהיה ירי לתל אביב? בגלל חוסר ההבנה הזאת שום דבר לא השתנה. גם אמירות שכביכול צה"ל יצר הרתעה או שנוצר מאזן תיקו זה מגוחך. אם נמלה יוצאת לקרב מול פיל והתוצאה היא תיקו ברור שזה ניצחון לנמלה".
לדברי פרץ, "ברמה האישית בחרתי לגדל את ילדי בשדרות ואני מצפה שהמדינה לא תפקיר. אי אפשר להסתמך לנצח על החוסן. חוסן הוא דבר רגיש ושביר ואני לא יודע כמה יעמוד לי ולמשפחתי. היציאה של צה"ל אולי לא תביא לירי לאשקלון ות"א כי חמאס הבין את המשמעות ושיש לזה משקל אבל הטפטופים ימשיכו לשדרות ולעוטף. האכזבה הכי גדולה שהמדינה יצרה מאזן שונה בין שדרות לתל אביב חשבנו לפחות שהמבצע ישנה את ההבנה ויבינו שיש מדינה אחת. אבל כל מבצע מחדש אנחנו מקבלים יריקה חוזרת מהדרג המדיני ומרבית התושבים מאוכזבים.
בתוך הקולות המאוכזבים יש מי שדווקא אופטימי: ראש המועצה האזורית שדות נגב תמיר עידאן מבקש להיצמד לאמירת ראש הממשלה מאתמול לפיה המבצע נמשך. "ישנו חוסר ודאות מסוים. הבנו שחלק מהכוחות יוצאים ונסוגים. רוב ראשי הרשויות בעוטף מקווים שהכוחות יוצאים להתרעננות והיערכות מחדש מבחינת כולנו הדרישה היא מוחלטת להפסיק את איום המנהרות ומאזן ירי הרקטות".
עידאן הדגיש כי "הילדים שלנו חיים במציאות של התרגלות לירי טילים ולא נסבול זאת. אנחנו מצפים מהדרג המדיני והמבצעי לפעול בנחישות כנגד שני האיומים וליצור פה מציאות חיים נורמלית - חינוך תרבות ספורט ולא של שגרת אזעקות". לדבריו, "ראש הממשלה אמר שהמבצע נמשך ואנחנו בקשר קרוב עם גורמי הביטחון ואני רוצה להאמין שאלו הם פני הדברים. אנו ממשיכים בהנחיות הביטחון רק אתמול אדם נפצע קשה
בתוך כך, מאז השעה שבע בבוקר (א') נורו עשר רקטות לעבר יישובי עוטף עזה ושדרות. בסך הכל 14אזעקות נשמעו היום בזיקים, כרמיה, יד מרדכי, איבים, גבים, ניר עם, שדרות, כסופים, נירים, עין השלושה, יושביה ותקומה. גם במהלך הלילה נשמעו אזעקות ביישובים נחל עוז ועלומים. כיפת ברזל יירטה שתי רקטות שנורו לעבר יישובי המועצה האזורית חוף אשקלון, והיתר נפלו בשטחים פתוחים בלי לגרום לנזק או לנפגעים.
אתמול התקבלה החלטה להסיג את הכוחות מהרצועה ובעצם להביא לצמצום מבצע צוק איתן שהחל כתגובה לירי הרקטות על מדינת ישראל. אולם כעת, נראה כי בדרום ימשיכו לספוג את ירי הרקטות כפי שהיה בימים שלפני המבצע והשקט לא יושב לאזור.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg