לא כמו בלבנון: הפעם נרשם ניצחון ישראלי

חמאס נכשל כשהציב יעדים שלא ניתן לעמוד בהם כמו הסרת המצור ושחרור אסירים, ותכנן לפגוע באופן קשה בעורף הישראלי. למרות שיצהיר כמובן על "ניצחון אלוהי" השורה התחתונה עבורו היא תבוסה קשה, במיוחד אם לא יחדש את האש

עמיר רפפורט | 5/8/2014 17:30 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
צוק איתן עדיין לא הסתיים באופן פורמאלי, אך מאזן המלחמה מראה שישראל עמדה ביעדי המבצע שלה, פחות או יותר. החמאס, מאידך גיסא, בכלל לא. הסיבה העיקרית לעמידה ביעדים - פגיעה בחמאס וטיפול שורש בבעיית המנהרות - היא שהם היו צנועים מאוד מלכתחילה.

כנסו לעמוד הדעות של nrg

לעומת זאת, החמאס עשה את הטעות שעשתה ישראל במלחמת לבנון השנייה - הצבת יעדים "בגובה השמיים". החמאס הציבו יעדים בלתי אפשריים, כמו: הסרת המצור מעל עזה ושחרור אסירים ששוחררו בעסקת גלעד שליט, ונעצרו מחדש במסגרת ״שובו אחים״.
 
צילום: EPA
ביתו ההרוס של אסמאעיל הניה צילום: EPA
צילום: איי.אף.פי
ההרס ברצועת עזה צילום: איי.אף.פי

כמו כן, החמאס טעה בכך שנקט בתוכנית המעניקה משקל יתר לפגיעה ב״תודעה״ של היריב, באמצעות פגיעה בעורף שלו. טעות אותה עשתה ישראל במלחמת לבנון השנייה, כשנתקלה בהתנגדות מצד העולם לכך שצה"ל יתקוף את התשתית האזרחית הלבנונית, ואילו במלחמת עזה יירטו סוללות כיפת ברזל את רובן המוחלט של הרקטות.

כתוצאה מכך, החמאס ייאלץ ככל הנראה להסתפק במהלך השיחות בקהיר רק בהקלות סמליות במעברי רצועת עזה, או שלא יסכים להפסקת האש. השורה התחתונה מבחינתו תהיה תבוסה קשה, למרות שיצהיר על "ניצחון אלוהי" כמובן.

הזהירות המופלגת של צה״ל בתקיפת מטרות באיזורים מאוכלסים ברצועת עזה סיכנה לא פעם חיילים שלחמו בשטח, אך איפשרה לצלוח את המלחמה עם ביקורת בינלאומית נסבלת, פחות או יותר. בכל מקרה, צה״ל מוכן לוועדות החקירה הבינלאומיות עם תיקים משפטיים על כל יעד שהותקף.

העורף הישראלי גילה במלחמה איתנות מרשימה, והסולידאריות החברתית הייתה גבוהה. ועדות החקירה בישראל יתמקדו בפרשת המנהרות ההתקפיות של החמאס ובליקויים במוכנות של צה״ל ביבשה - למשל המחסור בנגמ״שים ממוגנים, והמחסור החמור באימונים בשנה האחרונה.

במוקדם או במאוחר יתברר כי ניתן היה להגיע לתוצאות יותר טובות בנוגע למנהרות, אילו היה שיתוף פעולה טוב יותר בין כל הגורמים המעורבים בנושא. משרד הביטחון, פיקוד הדרום ואגף המודיעין, היו צריכים לבחון יחדיו רעיונות מחוץ לקופסא. הכישלון בנושא המנהרות הביא לפגיעה אנושה בתחושת הביטחון של תושבי עוטף עזה, שספק אם ניתן יהיה לשקם אותה. יכול מאוד להיות שהיערכות אחרת לאיום המנהרות הייתה מונעת את הצורך במהלך קרקעי או שהוא היה פחות מורכב לביצוע.

המודיעין, שזוכה לעדיפות מוחלטת בתקציבי צה״ל, הצטיין באיסוף מטרות טקטיות אבל פספס את התמונה הגדולה - שהחמאס יצא מבחינתו למלחמה טוטאלית, ולא לעוד סבב שגרתי של חילופי מהלומות.

בכל מקרה, הוכחו שוב ושוב המגבלות שיש למודיעין, גם המעולה ביותר. לא ניתן לדעת מראש על כל התקפה. האתגר הצבאי שהציב החמאס היה גדול יותר מאשר מה שצפו בצה״ל, והלוחמה התת-קרקעית התגלתה כבעיה אסטרטגית ולא רק כאיום טקטי חמור.
 
אולם ניתן לציין לחיוב מבחינת ישראל וצה״ל את העובדה שהחמאס לא גרר למלחמה את העולם הערבי, ובעיקר לא את ערביי ישראל. מיצוב מעמדן של מצרים
והרשות הפלסטינית ככתובת לפיתרון המשבר בעזה, בגיבוי מרבית מדינות ערב, היא בעלת משמעות אסטרטגית ממש.

נקודה חשובה נוספת מאוד בה ניתן היה להבחין במלחמה היא שכל מפקדי צה״ל הובילו את הלחימה בראש הכוחות, בלי יוצא מהכלל, ושיעור הנפגעים בצמרת מעיד על כך. גם הלוחמים גילו על פי רוב דבקות במשימה, וצל״שים רבים עוד יחולקו לגיבורים במהלך השנה הקרובה. גם המילואימניקים התגייסו בהמוניהם למשימות השונות.

בשורה התחתונה, מלחמת עזה אינה מהדורה חוזרת של כשלי מלחמת לבנון השנייה. בסך הכל, למרות הכשלים והתקלות נרשם ניצחון ישראלי. בטח אם החמאס יקבל את תנאי מצרים, הרשות הפלסטינית וישראל במו"מ בקהיר, ולא יחדש את האש. אך כמו תמיד, ניתן יהיה לבחון את היעד המרכזי של המלחמה - יצירת הרתעה ארוכת טווח ועיכוב החימוש מחדש של חמאס ובעיקר מניעת מנהרות התקפיות חדשות - רק ממרחק הזמן.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עמיר רפפורט

צילום:

עורך ומו"ל Israel defence, הפרשן הצבאי של nrg, בין מגישי "רצועת הביטחון" בגל"צ

לכל הטורים של עמיר רפפורט

פייסבוק