נתניהו עבר בהצלחה את המלחמה גם בפוליטיקה
ראש הממשלה לא רשם בימי המלחמה החלטות פזיזות ולא הגיוניות, אלא גילה אחריות ושיקול דעת. נתניהו, יעלון וגנץ זוכים לתמיכת הציבור בסקרים. לכן הקואליציה יציבה ובחירות לא יהיו בקרוב
עוד חדשות ב-nrg:
תיעוד נדיר: חמאס מציב משגר ליד מלון ובניין של האו"ם
ממצאים חדשים: חמאס בעזה מימן את חטיפת הנערים
איראן כבר החלה להתכונן למערכה הבאה בעזה
במלחמה הזו לא היינו עדים לשגיאות קשות ויוצאות דופן, וגם לא לאסונות מיותרים בקנה מידה קולוסאלי, שמחייבות תגובה ברמה הפוליטית בשלב כזה או אחר. נתניהו גם לא נתפס באמירות לא נכונות או מביכות כמו קודמיו בימי הקרבות הגדולים, והיה זהיר במילותיו. גם זה חשוב.
ראש הממשלה בתדרוך בפיקוד דרום
צילום: לע''מ חיים צח
''השרים מנסים לחפור מנהרות תחת הכסא של נתניהו''
צילום: אוליבייה פיטוסי
הציבור ביקש הכרעה, לפחות לפי הסקרים, אבל גם התעדכן במטרות המבצע, העריך את המגבלות האופרטיביות וההשלכות החמורות שנובעות ממהלך רחב של כיבוש עזה וסמך על ראש הממשלה שישיג את המקסימום בטווח היכולת שלו. ישראל ניצחה בנקודות במלחמה הזו, אבל לא בנוק אאוט ולכן יש בציבור תחושה של החמצה, אבל לא של מהפכה.
אלה לא הימים שאחרי מלחמת יום כיפור, מלחמת לבנון הראשונה או השנייה. הציבור לא דורש את הראש של מנהיגיו הבכירים, דהיינו, ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ולא יוצא להפגנות המוניות ברחובות. בשפת העם קוראים לזה "מעביר הלאה".
ואכן, אחד המהלכים הנבונים של נתניהו מאז שנחטפו שלושת הנערים ב-12 ביוני הוא העבודה המשותפת וההרמוניה שבנה עם שר הביטחון משה (בוגי) יעלון ועם הרמטכ"ל בני גנץ. השלושה פעלו כאיש אחד וכגוף אחד, והצליחו למגר בדרך כלל את השרים הציניים בממשלה, שקראו בצורה מעוררת תמיהות ותהיות לכבוש את עזה, למרות שהצבא הציג בפניהם את המחיר הנורא של מהלך כזה לאורך השנים.
נתניהו, מצדו, השכיל שוב להעמיד לצדו שר בטחון פופולארי, שהיה גם רמטכ"ל, וגם רמטכ"ל אהוד, בני גנץ. כל השלושה, בעיקר הרמטכ"ל, זוכים בסקר הארץ שהתפרסם היום לאחוזי תמיכה מדהימים. אני לא יודע לאן הייתה מתגלגלת המערכה עם שר ביטחון טירון, כפי שהיה עמיר פרץ במלחמת לבנון השנייה, או עם רמטכ"ל אחר.
ברגע זה נתניהו מצליח לעמוד מול השרים שמנסים לחפור מנהרות תחת הכסא שלו. אם יסתבר כי הפסקת האש הולכת ומתפוררת, והירי של הרקטות יתחדש, נתניהו יהיה בצרות והשרים המיליטנטיים נפתלי בנט ואביגדור ליברמן יוכלו לחזק עוד יותר את מעמדם. במקרה כזה יצטרפו אליהם גם אבירי כיבוש עזה מטעם הליכוד, שאולי רוצים לכבוש באותה הזדמנות את לשכת ראש הממשלה: גדעון סער, סילבן שלום, גלעד ארדן, דני דנון ואחרים.
נדמה לי שגם נושא מחדל המנהרות יצוץ שוב ושוב אם נתניהו ייקלע לחולשה. במקרה כזה יהיה מי שיתבע וועדת חקירה ממלכתית ולא יסתפק במוסדות הבדיקה שאמורים להיכנס לעובי הקורה, או לעובי הבטון.
במסיבת העיתונאים האחרונה של נתניהו הוא דיבר על בני ברית חדשים שגילה בקרב המדינות הערביות, שיכולים לפתוח בפנינו הזדמנויות חדשות. בזמן הקרוב, נגלה אם ראש הממשלה משנה פאזה והולך למנף את היחסים הטובים עם המדינות הערביות המתונות לכדי מהלך מדיני כולל.
במבט פנימה, ולא החוצה, ראש הממשלה יכול לגלות גם שותפים חדשים בפוליטיקה המקומית. האופוזיציה הציונית התייצבה לצדו בנאמנות לאורך כל הדרך ועזרה לו במאבק הפנימי מול השרים הבכירים בליכוד או בקואליציה שכמה מהם תקפו אותו ואת החלטות הקבינט באופן מופקר. ראשי מפלגות האופוזיציה יצחק הרצוג, אריה דרעי וזהבה גלאון היו הרבה יותר קואופרטיביים לנתניהו מאשר סער, סילבן ולימור לבנת. עוד חומר למחשבה לקראת הבאות.
מילה אחרונה על באזז הבחירות שמזמזם בכמה תכניות אקטואליה. תשכחו מזה. אין בחירות בקרוב כי אין מי שרוצה ברגע זה לפרק את הקואליציה. אנחנו בימי פגרה פרלמנטרית ארוכה, שבה לא קורה הרבה ובהמשך ניכנס לדיוני תקציב מתישים, אבל כבר למדנו כי תקציב לא מפיל ממשלה. אפשר להניח כי את מחצית הקדנציה נתניהו יעבור בשלום, ואולי הרבה מעבר לה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם