צוק איתן: עוד הפסד כזה, וניצחנו
תגובת היהודים למתקפת הטילים ולנפילת החיילים הייתה הפוכה מציפיות חמאס, ולכן ברור שהוא הפסיד. העם התנהל כצוק איתן, אבל ההנהגה הרבה פחות. היא קורבן ההסתה הישנה נגד שליטה בעזה
ובאשר לנקודת מבטנו, אלוף פיקוד הדרום הכריז השבוע כי מטרת 'צוק איתן' הייתה להשמיד את המנהרות, המנהרות הושמדו, ולכן ברור שניצחנו. עם כל הכבוד, קשה לקבל את תיאור המצב הזה. הוא נועד בעיקר להדוף את דרישת הניצחון הציבורית. אין בו ממש מבחינת השתלשלות העניינים של המערכה. צה"ל לא יצא ל'צוק איתן' כדי להשמיד את המנהרות. משימת המנהור צצה רק כשבוע לאחר פרוץ הקרבות. ביום הראשון הכריז ראש הממשלה שמטרת המבצע היא "השבת השקט והביטחון לאזרחינו", וש"לא נסבול ירי טילים על ערינו ועל יישובינו". בדבריו לא הייתה מילה על מנהרות. הנחת היסוד שם אמרה שחמאס פתח במתקפה, וזה מחזיר אותנו לשאלה אם חמאס ניצח.
אין ספק, חמאס אכן הציק לנו קשות בשלושים ימי המלחמה. הוא הרג עשרות חיילים ממיטב בנינו, השבית ליממה את נתב"ג, גרם למנוסת תושבים בנגב המערבי, והמיט עלינו נזק מדיני וכלכלי כבד. אבל כל הנזקים והמכאובים המשמעותיים הללו לא היו מטרת העל המקורית שלו. בראש מעייניו ניצבה ההשתוקקות להנחית עלינו מכה מוראלית איומה. הנייה ודף הניחו שנגיב באבל לאומי כבד על נפילת חיילינו; שהעם ומנהיגיו ייתקפו שיתוק כאשר יתבשרו על חטיפת לוחמים; שבכיכר רבין תתקיים עצרת ענק בתביעה להיכנע לגחמות חמאס; שהחיילים בחזית ימחזרו את שירי מלחמת לבנון הראשונה: "רד אלינו אווירון, קח אותנו בארון".
כל זה לא קרה. תגובת עם ישראל למתקפת הטילים ולנפילת החיילים הייתה הפוכה מציפיות חמאס. העם התנהל כצוק איתן.
מבחינה לוגית צרופה זאת אומרת שאנחנו ניצחנו, אבל להנהגה שלנו אין סיבה לחגוג. מבצע 'צוק איתן' חשף את היסוסיה המובנים ואת רתיעתה מהכרעות. היא יודעת שלאורך זמן, בלתי אפשרי למוטט את חמאס בלי לכבוש את עזה, אבל הרעיון של כיבוש עזה מהלך עליה אימים. זאת לא אימה מבצעית, זאת אימה פסיכולוגית. במשך שנים רבות התנהלה פה הסתה נגד רעיון השליטה הישראלית ברצועה, ואפילו תשע שנים תמימות אחרי ההתנתקות קשה להיחלץ ממנה. כיבוש עזה, כיבוש בלתי נמנע, ייאלץ אפוא להמתין עוד מבצע או שניים, ורק אז נוכל להכריז על ניצחון מובהק. בינתיים ניאלץ להסתפק בתבוסות של חמאס.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם