למרות אכזבת הציבור: נתניהו ישרוד גם בקרב הפוליטי
אם נתניהו יחצה את השבועיים הקרובים בשלום הוא יכול לנוח עד ה-28 באוקטובר – מושב החורף. בהמשך גם תיחקר התנהלות המדינה במלחמה כאשר ברור שהיא נסחבה למהלך קרקעי שלא הייתה מוכנה לו ונכשלה ללא הרף בקריאת הכוונות של החמאס
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
נתניהו נאלץ להמציא "ניצחון צבאי ומדיני גדול" שלא היה באמת, וכל ניסיונות השכנוע שלו לא עומדים בתמונת המציאות ורק מכעיסים חלק גדול מהציבור שציפה לתוצאה אחרת. לדעתו של האיש החשוב נתניהו היה צריך דווקא להתחבר לתחושת החמיצות של ציבור, ואז היה יוצא מהסיפור הרבה יותר אמיץ וגם אמין.
"נתניהו היה יכול להיות כן הרבה יותר", אמר האיש. "הוא היה צריך להסביר בפשטות את השיקולים האסטרטגיים שהנחו אותו, לומר שאפשר היה להכניע את החמאס, אבל המחיר היה כבד, והיה דורש מאיתנו לרכז את כל הכוחות בשליטה על עזה בשנתיים הבאות, בשעה שהחזיתות האחרות בוערות. לשכנע שזה לא הזמן הנכון. במקום זה נתניהו הסביר ותירץ. מי שמנצח באמת לא צריך לכנס מסיבת עיתונאים ולהסביר", סיכם האיש החשוב.
אבל נתניהו חושב כנראה אחרת וחש דחיפות לשכנע את הציבור לפני שיהיה מאוחר. אנחנו ברגע קריטי. בתוך שבועיים נדע אם תחושת האכזבה מתפשטת ותופסת תאוצה, או שהיא מתאדה ונעלמת לאיטה. הדבר תלוי בתושבי הדרום, בחיילי המילואים, בתקשורת הממוסדת וברשתות החברתיות, וגם במתנגדים הרבים שיש לנתניהו בתוך הבית.
אם נתניהו ימשיך לרדת בסקרים והביקורת תמשיך ותכה בו יהיו גם פוליטיקאים שינסו לרכב על הגל העכור הזה כדי למוטט את ראש הממשלה בשלב מוקדם. שר החוץ אביגדור ליברמן, למשל, הוא מועמד בכיר למהלך אנרכיסטי שכזה.
ליברמן ניסה גם אתמול להרוס לנתניהו את מסיבת העיתונאים עוד לפני שהחלה. "עם חמאס אסור להגיע להסדרה לא מדינית ולא ביטחונית", כתב אתמול ליברמן בעמוד הפייסבוק שלו. "אנחנו מנהלים מדינה ולא מנהלים את הפייסבוק", ענה לו נתניהו בערב ודרדר לתהום עמוקה יותר את מערכת היחסים עם שר החוץ שלו. ברגע זה השניים לא מחליפים ביניהם מילה או מבט.
בצמרת הפוליטית מעריכים כי ליברמן הבלתי צפוי עשוי לכנס בוקר אחד מסיבת עיתונאים, להודיע על יציאה מהממשלה, ולהבטיח מדיניות ביטחונית אחרת והכרעה אמיתית של החמאס. אם ליברמן אכן יפרוש סביר להניח כי המדינה תלך לבחירות.
גם השר נפתלי בנט מטיח ביקורת יומיומית בראש הממשלה, אבל הוא לא האיש שיקום ויפרוש. להיפך. בנט מאמין כי הוא יכול לטרפד את המהלכים המדיניים מבפנים, אם נתניהו עדיין חושב עליהם, מבלי לחרוג מגבולות המסגרת הממלכתית. במהלך המערכה בנט היה זהיר יותר מליברמן, לא תקף את נתניהו באופן בוטה, וחידד במקביל את הדימוי של איש הסיירת וההייטקיסט מרעננה. בנט מזנק בסקרים, ועוד מעט "הבית היהודי" תהפוך למפלגה הגדולה ביותר בסביבה.
אתמול בערב בנט יצא עם סטטוס משלו שמפרט את כוונותיו לעתיד הקרוב: "הזיית המדינה הפלסטינית התפוגגה במנהרות של עזה. אין חלופה לעוצמה ואין נסיגה משטח", כך כתב.
אם נתניהו יחצה את השבועיים הקרובים בשלום הוא יכול לנוח עד ה-28 באוקטובר, אז תחזור הכנסת מפגרת הקיץ היישר לתוך קלחת התקציב. כאן מחכה לנתניהו שר האוצר, יאיר לפיד. מה הוא יעשה? האם הוא יעביר עוד תקציב אנטי-חברתי, בכפוף להוצאות האדירות במבצע "צוק איתן" וכך יסתכן שוב בקיתונות של בוז שיטיחו אותו למעמד חד ספרתי בסקרים ושאותם יגרוף משה כחלון על חשבונו?
האם לפיד יקום ויתפטר וינהל את המאבק לקראת הבחירות הבאות מתוך האופוזיציה? האם הוא יעמוד על הרגליים האחוריות, יתעקש על מע"מ אפס וכו' ויפיל את כל צרות התקציב הבא על ראש הממשלה נתניהו? גם זה יכול לקרות.
בשבועות הקרובים גם נלך ונתוודע יותר לכל המהלכים והאירועים במהלך מבצע "צוק איתן". ברגע זה אין וועדת חקירה ממלכתית או אחרת ואת הבדיקות עושה קבוצה של עשרה חברי כנסת, ראשי ועדות משנה בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, שהקים ראש הוועדה ח"כ זאב אלקין. העשרה קוראים לעצמם "הפורום".
ברגע זה ברור לכל חברי הפורום כי המדינה נגררה למלחמה שלא רצתה בה, נסחבה למהלך קרקעי שלא הייתה מוכנה לו ולא התאמנה אליו, נכשלה ללא הרף בקריאת הכוונות של החמאס וסיימה את המבצע בהסכם שנוי במחלוקת, שלא פוגע באופן דרמטי במעמדו ואולי גם בכוחו הפוטנציאלי של ארגון הטרור מעזה.
הפורום יצטרך לבדוק את המהלכים בדקדקנות וביסודיות. היום ברור כי הצבא ידע על המנהרות שבנה החמאס מתחת לעזה, גם על אלו שמובילות לתוך שטח ישראל, אבל המדינה לא השכילה לאתר אותן ולמצוא להן פיתרון. הקונספציה היא שהמדינה לא יוצאת למלחמה מול התחמשות כבדה של מדינת אויב (למעט אם נשקפת לנו מהן סכנה קיומית).
מתוך כך אפשר להניח כי החיזבאללה חופר לנו ברגע זה מנהרות מתחת לגבול הצפון ואנחנו לא עושים מאומה, בדיוק כפי שאנחנו לא פועלים נגד אלפי הטילים שהציב הארגון בלבנון מאז 2006. כולם כמובן, מכוונים לתל אביב, ו"בעאד בעאד" תל אביב, אם משתמשים בלשונו הציורית של חסן נסראללה.
הפורום, או כל ועדה אחרת תחויב לבדוק האם לא יכולנו לפגוע בצורה מאסיבית יותר בתשתית של החמאס ובמפקדיו, מבלי לכבוש את עזה. האלוף לשעבר יואב גלנט, שהיה מפקד פיקוד דרום ותא"ל משה (צ'יקו) תמיר, שהיה מפקד אוגדת עזה- דיברו במהלך המלחמה על אלטרנטיבות ראויות.
הבדיקות הללו הכרחיות גם לטובת העתיד. כולם מבינים שיש מצב שנצא לסיבוב נוסף בעזה במוקדם או במאוחר. צריך למצוא גם פתרון הנדסי דחוף לסיפור המנהרות. וכמובן: איך מפנים אוכלוסייה מאזורי לחימה בצורה ממלכתית ומסודרת, ולא מטלטלים אותה בכל הארץ באמצעות הצהרות והבטחות שווא מלבלבות.
בנימין נתניהו, וזה ייאמר לזכותו, ניהל את המלחמה המורכבת בשיקול דעת ובאחריות רבה, ולא פזל לקהל הבוחרים שלו כפי שעשו פוליטיקאים ציניים אחרים.
ראש הממשלה לא בנוי כנראה למהלכים מדיניים וצבאיים מכוננים ודרמטיים, ובמקרה הזה התכונות הללו עבדו לטובת כולנו.יחד עם זאת התחוור לנו כי בראש המדינה עומד הצבא ולא הדרג האזרחי. ראש הממשלה ושר הביטחון משה יעלון לא עשו מהלך אחד בניגוד לעמדת הצבא. נתניהו לא עשה צעד אחד בניגוד לדעתו של יעלון, הרמטכ"ל לשעבר.
סביר להניח שרוב ראשי הממשלה בעבר פעלו כמו נתניהו, אולי למעט יצחק רבין ואריאל שרון, שחשבו שהם יודעים הכל יותר טוב מכולם. אגב, בענייני איראן נתניהו עובד כמו שרון, אבל זה היוצא מן הכלל.
גם הצבא לא שינה קונספציה. יום אחד מישהו יבדוק את הדמיון בין המהלכים של מלחמת לבנון השנייה ושל מבצע צוק איתן, ויגיע לתוצאות מפתיעות. בשני המקרים השתלט הדרג הצבאי על
דעתו של הדרג המדיני (פרטים לגבי לבנון בדו"ח וינוגרד); בשני המקרים האמין הדרג הצבאי בתקיפה האווירית שתכריע את המערכה;
בשני המקרים הפעילו כוח קרקעי רק בלית ברירה ויצאו למבצעים שעלו ביוקר; בשני המקרים לא נרשמו מהלכים יצירתיים, יוצאי דופן ומחוללי שינוי שהכריעו את הכף. איש לא צלח כאן את התעלה. או יצא למבצע אנטבה מפתיע. האם אפשר לקשור את העניין לכך שהרמטכ"ל בני גנץ וסגנו, גדי אייזנקוט שניהלו את המערכה הם היחידים שגם ישבו במטכ"ל של מלחמת לבנון השנייה?
בנימין נתניהו, יעלון וגנץ חברו במהלך המלחמה לאגודה אחת. הם היו קשורים זה בזה ותלויים זה בזה וכך פירקו את כל ההתנגדויות בקבינט.
יעלון עלול לאבד בעקבות המלחמה כוח פוליטי בליכוד המיליטנטי. גם הוא חייב לעבור תהליך שיקום לא פשוט במפלגה שרצה פעם לבחירות תחת הסלוגן "למוטט את החמאס".
ואגב, נתניהו וגנץ עלולים למצוא את עצמם בקרוב משני צידי המתרס בכל מה שקשור בבחירת הרמטכ"ל הבא. גנץ מסיים את תפקידו בפברואר הקרוב. נתניהו היה שמח לראות במקומו את יואב גלנט. יעלון רוצה את אייזנקוט, בכל מחיר. גלנט, מבחינתו, שייך לצוות החווה של שרון שחתך בשעתו את הכהונה של יעלון עצמו, כאשר כיהן כרמטכ"ל. יהיה מעניין.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם