פשוט הדחקנו: קיצור תולדות האנטישמיות

ההפתעה שבה אנו מקבלים כיום את עליית האנטישמיות מעידה עד כמה הצלחנו במלאכת ההדחקה הברוכה. היא מעולם לא נעלמה

הרב פרופ' נפתלי רוטנברג | 28/8/2014 10:59 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
תגיות: אנטישימיות
יהודים בישראל מתבוננים באי-נוחות, בהפתעה ואף בחרדה בהתפרצות גלי האנטישמיות במדינות שאנו כה אוהבים לטייל בהם – ויהודי התפוצות מופתעים מהמקומות שהם כה נהנים לגור בהם. "למה זה קורה לנו?" "מה פתאום?" "מאיפה זה בא?"

ובכן, זה לא התפרץ פתאום ולא בא יש מאין. לאנטישמיות באירופה נוכחות תת-קרקעית תמידית. אבולוציה של אלפי שנים. רדו מעט מתחת לפני-הקרקע ותמצאו שכבות סלע עבות של אנטישמיות שלא לדבר על מי-התהום האירופאים - שזרימת אנטישמיות זרימתם.

לפני שבעים שנה נצחו בנות הברית את צבאות הנאצים,שרוב עמי אירופה התגייסו בהתלהבות למפעל ההשמדה שלהם. האם אפשר להעלות על הדעת שתבוסת הנאצים העלימה באחת את שנאת ישראל? פתאום ההולנדים (לדוגמא), שעזרו בהתלהבות לנאצים לשלוח למחנות 90% מיהודי הולנד, גמרו לתמיד עם האנטישמיות? לפתע האוקראינים שהפגינו מוטיבציה לרצח יהודים נעשו אוהבי-ישראל? האם בסלוניקי, ברומא, בברצלונה, במדריד, בשטרסבורג, בפרנקפורט, בפריס ובלונדון, הצליחו לנקות את השנאה מאבני הרחובות והשווקים - או רק להסתירה בפינות ובסדקים?

 
צילום: אי.פי.איי
אנטישמיות באירופה צילום: אי.פי.איי
ההיסטוריה המודרנית והרחוקה של כל עיר באירופה רוויה באירועים איומים של רדיפות יהודים ורציחות המוניות. אולם השואה, מערכת ההשמדה ההמונית ביוזמת גרמניה ואוסטריה ובהשתתפותם הפעילה של עמים רבים, עלתה בממדיה על כל דמיון אנטישמי. התוצאה האיומה זעזעה אפילו חלק משונאי ישראל. במדינות המתוקנות שהחלו להבנות מחדש על חורבות המלחמה לא היה מקום לאנטישמיות רשמית. חלקן ביטאו את המגמה החדשה בחוקים כנגד האנטישמיות והכחשת השואה.

הנהגת הכנסייה הקתולית, שיותר מאלף שנים הובילה את ההסתה, הרדיפות והפוגרומים וסכמה את ההיסטוריה המבישה בשתיקה כהסכמה לשואת יהודי אירופה נאלצה לחשבון נפש ופרסום הגדרה חדשה של יחסי הכנסייה עם היהודים. אין ספק שיש בעמדת המדינות והוותיקן כדי להשפיע - אך אין בה כדי לבער את השנאה מן השורש.

מדינת ישראל: התפנית
חמש שנים לאחר תבוסת צבאות הנאצים, הצליחה התנועה הלאומית היהודית להקים את מדינת ישראל במטרה שיהודים יהיו אחראים לגורלם.

הקמת המדינה הפנתה חלק  מההתפרצויות האנטישמיות כלפיה ושחררה את הלחץ מיהודי התפוצות. מאידך, ההסתה במסווה פוליטי אפשרה לשונאי ישראל לא להיחשב לאנטישמיים. לפעמים משתבש להם, ו"מוות לישראל" מתאחד עם "מוות ליהודים". צריך לומר שישראל מזוהה לחלוטין בעולם ובעיני הערבים כמדינת היהודים.

אין הסכמה לגבי השאלה אם הקמת המדינה היטיבה עם התמודדות היהודים באשר הם עם השנאה כלפיהם. ישנם יהודים ואחרים המאשימים את ישראל שהיא הסיבה להתפרצויות השנאה. אני סבור שמאז הקמת המדינה שופרה יכולת עמידתנו מול האנטישמיות, כאן ובעולם כולו.

תגובות יהודים לאנטישמיות היו והינם רבות ומגוונות. יש המנסים להסביר את הסיבות והמניעים של שונאינו באופנים שונים. מסקנתי שלא ניתן להסביר או להבין את האנטישמיות. אין לה מקבילה בשנאת העמים, הדתות והתרבויות אלה לאלה.

יש הסבורים ששונאים את היהודים בשל דתם המתבדלת, או בשל זהותם. הם מחליטים אפוא להימנע ממנהגי המסורת וממציאים לעצמם מרחב "אוניברסלי". יש הטוענים שהיבדלות ממדינת ישראל תמנע אנטישמיות כלפיהם. שמענו גם יהודים המצדיקים את האנטישמיות מסיבות שונות ומצטרפים בעצמם לגלי השנאה נגד בני-עמם.

ישנם המחליטים לחדול להיות יהודים. התופעה מצערת אותי אבל אני מבין לליבם. מיליוני יהודים לאורך הדורות הצליחו להימלט מהשנאה כלפיהם בדרך זו. רבים אחרים נרדפו בשל מוצאם גם כשכבר לא היו יהודים. 

אחרים חיים יום יום את השנאה, טוענים ש"העולם כולו נגדנו" ואין מה לעשות נגד זה. קשה לחיות עם תודעה מחמירה כזו.

ההדחקה
אבל לשמחתי רוב היהודים מאז ועד עתה אמצו את העמדה המרתקת מכולם: הדחקה.

יכולת ההדחקה אפשרה לנו לקום בבוקר שאחרי הפוגרומים, בכל עיר ומדינה אירופאית, לאורך אלפי שנים, ולהתחיל

מחדש ברוח "עסקים כרגיל" עם אלה שרק אתמול הסיתו נגדנו ורצחו בנו.

אינני כותב זאת בשמץ של ציניות. זוהי תכונה נעלה, לא רק בשל תרומתה להישרדותנו אלא ובעיקר – בשל איכויותיה המוסריות. אנו דוחים מכל וכל את השנאה ואיננו שותפים לשונאינו בשנאה שכנגד. אם אפשר לפעול נגד היבטים גלויים של אנטישמיות, נעשה זאת, כדי להורידה מסדר היום הציבורי. זה עוזר עוד יותר להדחיקה, לא להתייחס אליה ופשוט לחיות במעגלים השונים של חיינו, בלי להתייחס לקיומה של השנאה.

המעגל הלאומי שלנו אינו מבוסס בהכרח על קיומו של אויב. למעגלי המשפחה והקהילה היהודית חיים בזכות עצמם. גישה זו מאפשרת לנו לקיים קשרים מקצועיים וגם ידידות אמת עם לא-יהודים. בינינו אין קיום לשנאה ואיננו באים אתם חשבון על יחסם של אחיהם כלפינו. היא המאפשרת לנו ליהנות מטיול בחו"ל, לעשות עסקים עם קולגות שאינם יהודים ולקיים קהילה יהודית פורחת בכל עיר אירופאית.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

הרב פרופ' נפתלי רוטנברג

צילום:

הרב של קהילת הר-אדר ועמית מחקר במכון ון-ליר

לכל הטורים של הרב פרופ' נפתלי רוטנברג

פייסבוק