היוזמה המצרית: מי מעוניין בפתרון?
יש מי שמחפשים פתרון למצב, כמו ההצעה המצרית הנדיבה, ויש מי שמשרתים לאומנות פלסטינית לוחמנית. נקודת מבחן לשמאל
הרעיון עצמו אינו חדש, אך זו הפעם הראשונה שהוא הופך להיות ריאלי, שהרי הוא בא מצד מצרים עצמה. אם תהינו מהו אותו "אופק מדיני" שרמז אליו ראש הממשלה, הנה באה התשובה: לא פינוי ולא נסיגות, אלא יזמה חדשנית אמיתית. צא ולמד מה בין "היזמה הסעודית" - על ישראל לסגת מכל השטחים בתמורה ל"שלום" - לבין היזמה המצרית, העונה באמת על הבעיות הביטחוניות של ישראל.
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
- הותר לפרסום: מנהיג הכת שסרסרה בנשים הוא "דוד הכי טוב"
- "דה קילינג": סדרה שקשה לחסל
אבו מאזן, כך מדווח, סירב להצעה. ואין זה פלא. אבו מאזן הוא לאומן פלסטיני. לאומנים שכמוהו מעוניינים בהנצחת הסכסוך ולא בפתרון שלו, אלא על ידי הכנעת היריב, קרי נסיגה ישראלית עד קווי 67, חלוקת ירושלים, זכות השיבה וכל החבילה.
אבו מאזן אם כן סירב, אך זוהי שעת המבחן של אנשי השמאל הישראלי. "אסור לישראל להחמיץ הזדמנויות לשלום", הם מטיפים לנו מעל כל במה אפשרית. "יש לוותר על החלומות האידיאולוגיים ולהתפשר", הם מדגישים בלי הרף. האם ישמיעו זאת עכשיו ידידיו של אבו מאזן בשמאל הישראלי? האם הם ידחקו בו שלא להחמיץ הזדמנות, שלא להתעקש על קוצו של יו"ד, ולהביא סוף סוף קץ לתביעות הפלסטיניות הבלתי נגמרות?
כמו הזקנה מהסיפור של אסי, יש להניח שהשמאל יתפצל לשניים. חלקו המרכזי והמתון יתמוך בתוכנית ויראה בה הזדמנות מדינית שיש לקפוץ עליה בלא שהיות. אך למרבה הצער, חוששני שחלק זה של השמאל - מה שנותר בכלל מן השמאל בימינו - יהיה קטן יחסית. לגרעין הקשה יותר של השמאל, מזהבה גלאון וצפונה, לא יהיה קל לוותר על חלום גבולות 67 וחזון פלסטין השלמה.
בשעת מבחן
השמאל הרדיקלי לא מאכזב. כבר נשמעים בו קולות הקוראים לא-סיסי בוגד, משת"פ של נתניהו, ולהצעה המדינית ספין מארץ הספינים. כל תרגיל בספר ההתחמקויות המדיני ינוצל, רק כדי לא לוותר על החלום הוורוד של נסיגה ישראלית כוללת. וראו זה פלא: אותם כשלים שמאשים בהם השמאל את נתניהו - בריחה מיזמות מדיניות, חוסר רצון לפתור את הסכסוך - נופלים בהם המאשימים בעצמה.
ההצעה המצרית אינה הצעת קסם כמובן, ויש בה מקומות לדאגה; בפרט לא הוברר, כיצד יתבצע פירוז מדינת עזה-רבתי, וכיצד תימנע השתלטות ג'יהאדית-דאע"שית עוינת על מוסדותיה החדשים והרעועים.
יהיה צורך גם ביכולות שכנוע על-טבעיות כדי לגרום ללאומנים הפלסטינים לוותר על הנצחת הסכסוך, שהם כה התאהבו בו. אך תועלת מיידית אחת יש לה - נוכל להשתמש בה כנייר לקמוס לזיהוי חלקי השמאל הישראלי: מיהו איש שמאל אמיתי, המעוניין בפתרונות של ממש, ומי אינו יותר מאשר לאומן פלסטיני, שאינו מוכן לוותר על אף שעל מן האדמות הפלסטיניות ההיסטוריות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם