הגיע הזמן: השבת כזכות חוקתית חילונית בישראל

החוק שמציעים אלעזר שטרן ורות קלדרון הוא בכיוון הנכון, אבל גם יגרום להרבה יותר ישראלים, עניים, לעבוד בשבת. הזכות למנוחה צריכה עיגון בחוקה

עידן אבוהב | 8/9/2014 15:57 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר RSS
אתמול פורסם באמצעי התקשורת כי חה"כ אלעזר שטרן (התנועה) וח"כ ד"ר רות קלדרון (יש עתיד) מתכוונים להגיש הצעת חוק חדשה, שתסדיר סוגיות חברתיות חשובות הקשורות ליום השבת. כך למשל, הם מקוים להביא להסדרת תחבורה ציבורית, פתיחת תיאטראות ובתי קולנוע, בתי עינוגים, מתנ"סים וכל מוסד אחר שיחשב כמספק תרבות לציבור. הכוונה היא לספק  תוכן חילוני של נופש ותרבות  למגזר חילוני שחלקו די משתעמם בשבת.

מצד אחד, ההצעה מכילה עקרונות חשובים לחיזוק מעמדה של השבת החילונית כיום חופש לאומי. מצד שני, רוב  הרעיונות המוצעים בחוק מתקיימים גם עכשיו: מקומות תרבות ובילוי פתוחים בשבת. בנוסף, קיים גם סיכון שחיוב בחוק לפתוח כל כך הרבה מקומות ציבוריים יהפוך את שבת, בעצם, ליום של חול עם אופציה לחופש. בנוסף, הדבר יביא לגידול בשכבת העובדים, שמשמשים כ"עבדים של שבת".

מבולבלים? אסביר את דבריי. יש צידוק לדבר על תחבורה ציבורית בשבת. הדבר יסייע לציבור רחב להתנייד בשבת וליהנות ממנה. הנאה מיום השבת תגדיל את חשיבותו בקרב הציבור החילוני. קחו למשל אדם חילוני שגר בישוב מרוחק, בו אין פעילות בשבת למעט צפייה בטלוויזיה או הליכה לבית הכנסת. כמה כיף כבר יכול להיות לו בשבת? הסיכוי שהוא יבחר לעבוד גדל. גם הכוונה לפתוח בתי תרבות שיחזקו את מעמד השבת כיום של פעילות נופש והווי עשויה להאדיר את מעמדה של השבת החילונית.

אבל - מי יפעיל עבורי את התחבורה הציבורית? מי ימכור לי כרטיסים בתיאטרון? מי יתחזק את הבמה וינקה אחרי? מי ישמור במוזיאון? מי יהיה הסדרן בקולנוע ומי יהיה המדריך במתנ"ס?

 
צילום: ראובן קסטרו
מי ינהג בשבת? צילום אילוסטרטציה צילום: ראובן קסטרו
כרגיל, העובדים החלשים הם אלו שיצטרכו לבצע עבודות אלו. חלקם בכפייה וחלקם בשל צורך כספי. בסופו של יום, החוק עשוי להגדיל משמעותית את כמות העובדים בשבת, כדי לשרת את כמות הולכת וגדלה של נהנים בשבת. במלים אחרות, זוהי הזמנה להגדלת הקיטוב המעמדי בישראל – וזאת מתוך רצון לממש את הרעיונות הגלומים בשבת!

המתנגדים לי בודאי מקללים אותי עכשיו ושואלים: מי אתה שתעז להגיד לי מתי אני רוצה לעבוד ומתי לא?

ובכן, התשובה לכך נעוצה בפסיקת בית המשפט העליון שהבהיר את  הצורך ביום חופש אחיד לכולם. יש לכך יתרונות חברתיים משפחתיים וגם לאומיים. אם נתחיל לפורר את העיקרון הזה על ידי מתן אפשרות לפרוץ אותו, נגיע למצב בו מכמות קטנה של צעירים שרוצים לעבוד בשבת כדי לקבל שכר גבוה נקבל בעתיד הלא רחוק כמות גדולה של אנשים שלא רוצים לעבוד בשבת אבל חייבים. עניין של נוהג חברתי שישתרש. להזכירכם, גם מרכזי קניות בשבת הם נוהג חברתי שהשתרש אך זה לא מכבר.

מעבר לכך, אני מאמין שהגיע הזמן לצרף את יום השבת לפנתיאון הנושאים החוקתיים שלנו. השבת היא לא רק ערך דתי אלא ערך חילוני הומניסטי בעל השלכות אדירות על החברה והמשפחה. מי מאיתנו רוצה לחיות בחברה של 7 ימי עבודה בשבוע? אני חושב שכבוד האדם, המוגן בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, צריך לכלול גם את הזכות לקיים יום שבת. בכלל זה גם הזכות לבחור איך לנפוש – בבית הכנסת, בים, בטיול שטח או  בבית הקפה - אבל לא בעבודה. אם נראה בכך זכות חוקתית, אזי מעמדה של השבת יהיה כזה שאי אפשר יהיה לסחור בה בעבור קומץ שקלים.

לאור זאת נשארנו עם חוק מצוין, שנועד להאדיר את השבת מחד וכולל סיכון להגדלת שכבת "עבדי השבת" מאידך. חוק שעשוי להרחיק אותנו מקביעה כי
הזכות לנפוש בשבת היא זכות חוקתית. הפיתרון יבוא הן מעיגון זכות יום המנוחה הלאומי בזכות יסוד חוקתית, והן על ידי הבהרה שהמועסקים בשבת – באותם תחומים שהחוק מתיר בהם פעילות בשבת - יהיו לא יהודים, שלהם מוגדרים על פי חוק ימי מנוחה אחרים (שישי למוסלמים וראשון לנוצרים). כלומר, כל המערכות שיהיו פתוחות בשבת יעסיקו רוב מכריע ביותר של לא יהודים שיתנו את השירותים לנופשים היהודים. המוסלמים והנוצרים ייהנו משכר גבוה והיהודים יוכלו ליהנות מיום חופש.

ולכל אלו שכועסים על ניסיונותיי לשכנע בדבר הצורך באכיפת איסורי עבודה... עזבו אתכם מלהתעצבן, לכו בשבת לעשות משהו מרגיע. בסוף עוד תודו לי.


הכותב הוא חבר ועד בעמותה (החילונית) למען שבת ללא מסחר (ע"ר) ששמה לה למטרה לעגן את מעמד השבת כעיקרון המהווה את אחד מיסודות החברה בישראל וכן להגן על זכותם של עובדים ומעסיקים לקיים יום חופש לפי מנהג עדתם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עידן אבוהב

צילום:

עו"ד. מתמחה במשפט מנהלי וחוקתי

לכל הטורים של עידן אבוהב

עוד ב''דעות''

פייסבוק