לנוכח דעא"ש: האם ישראל רשאית לשתוק?
אחרי שנים של הדחקה ושל תקינות פוליטית משתקת הגיע האויב, והוא מציג את עצמו במלוא אכזריותו. העולם לא יודע איך להתמודד עם רוע מוחלט שכזה, וישראל מתעלמת
לפני תשעים ושמונה שנים נחתם הסכם סייקס-פיקו, שחילק את המזרח התיכון למספר מדינות לאום. החלוקה המערבית הזו הייתה שרירותית למדי. הלאומיות הצליחה לגבש שבטים או חמולות לכדי מדינות לאום באופן חלקי בלבד, ומתחת לפני השטח המדינות הללו הצליחו רק כי הרודן היה חזק מספיק. אם הוא שיחרר את הלחץ, הכאוס התקרב. האביב הערבי היה חלק מזה בדיוק: לא הפיכה דמוקרטית רבתי בכלל מדינות ערב, אלא הצבת הרעיון הערבי במוקד הדיון.
עוד כותרות ב-nrg:
האם אובמה יורה על תקיפה בסוריה?
בת 18 מדעא"ש רוצה את ראשו של קמרון
אלא שלא מדובר פה רק בחלוקות אתניות. מדובר פה גם על הסכסוך הדתי. השילוב בין השניים נפיץ מצד אחד, אך מגבש מאוד מצד שני. לפני מספר שבועות עבר השם האנגלי של דעא"ש, ISIS, קיצוץ מהותי והוחלף ב-IS. שתי אותיות בלבד. מ"המדינה האסלאמית בעירק ובסוריה" (שם ארוך, ולא קליט), הם עברו ל"המדינה האסלאמית", ובכך הבהירו את כוונותיהם. אין להם רצון בגבולות, או שאיפה מסוימת לריבונות גיאוגרפית במקום מסוים. השאיפה של דעא"ש היא לכונן מדינה אסלאמית גדולה ככל האפשר. החזון הזה מצית את הדמיון הערבי. לא עוד גבולות, לא עוד מדינות לאום, אלא אומה אסלאמית אחת גדולה.
בימים הראשונים בהם היזידים הותקפו, הגיעו דיווחים שציטטו את ניצולי ההתקפה, שאמרו "אלו שכנים שלנו". נתן אנגלדר כתב בספרו "על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אנה פרנק", כי כשאנחנו מדברים על אנה פרנק, אנו עורכים תרגיל מחשבתי שבו אנו מדמים לנו את הנורא מכל. זה משחק איום ונורא של 'מה אם'. מה אם הנאצים ישובו, ונצטרך להתחבא בין שכנינו. האם נוכל לסמוך עליהם, האם נוכל להאמין שלא ילשינו עלינו, האם נוכל לדעת שמחר נוכל לשאול את השאלות הללו? עבור היזידים, מסתבר, התשובה הייתה גרועה מ"לא". השכנים הם אלו שתקפו אותם.
השילוב האימתני הזה, בין הפחד שמעוררים דעא"ש
ישראל עד כה נוקטת בשיטה פסיבית. "זו בעיה של העולם", היא אומרת. "ערבים הורגים ערבים". אבל האמת היא שמתחולל לו רצח עם. של המון עמים קטנים, של המון אנשים. יש רוע מוחלט, והוא קיים, והוא אכזרי ביותר. ואנחנו לא עושים כלום. אפשר לחכות לקואליציה הבינלאומית שתגבש אותה אומה שיצרה את הבלאגן הזה מלכתחילה, אפשר לראות אלו חורבות הם ישאירו ומתי הם ימהרו לסגת אחרי שארגוני הטרור הרדיקליים יפגעו גם בהם, אבל האמת היא שאנחנו במרכזה של מלחמת עולם, ובמלחמה הזאת אנחנו צריכים לקחת צד. אולי כדאי ליזום אותו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם