מוסר כפול: יש בישראל הסתה מותרת?
דבריה הקשים של אלונה קמחי על העיתונאי טוביה טננבוים צריכים להדאיג את אלה שקבלו, ובצדק, על הידרדרותו של השיח הדמוקרטי. היכן היושר הציבורי?
מה קרה? טננבוים חשף למעשה את ערוותו של השמאל הרדיקלי המתחסד, את פרצופו האלים והמסית, והוריד את מסיכת הצביעות על אלה המעלים על נס את זכויות האדם אך למעשה כל דאגתם היא, במקרה הטוב, לזכויות האדם הערבי בלבד.
בספרו תפוס ת'יהודי מצליח טננבוים לחלץ את האמת מפלסטינים ומפעילי זכויות אדםהנמנים על השמאל הקיצוני. והאמת היא מזעזעת. יש מי מהם המשווים בין ישראל לנאצים, יש כאלה המצרים על כך שרומל נעצר באל עלמיין, ויש גם מכחישי שואה. על ההסתה הפלסטינית ועל שנאתם התהומית לישראל וליהודים אין הרבה מה להוסיף, אבל בכל הנוגע לאותם ישראלים "פעילי זכויות אדם", "המטיפים לשלום", נראה כי המשותף להם הוא השנאה העצמית והדה-לגיטימציה כלפי ישראל.
דבריה הקשים של קמחי על טננבוים צריכים להדאיג את אלה שקבלו ובצדק על הידרדרותו של השיח הדמוקרטי. כשם שגינו את מתלהמי הימין, עליהם להפגין יושר ואומץ ציבורי ולגנות גם את המסיתים משמאל. במהלך מבצע צוק איתן פרסם גדעון לוי את "הרעים לטיס", שבו תקף בחריפות את טייסי חיל האוויר ואף קרא להם לסרב פקודה. ממציאות של ירי רקטות ופגיעה מכוונת באזרחים, מציאות שבה ארגון טרור משתמש בתושבי עזה כמגן אנושי, בחר לוי להתעכב דווקא על מי שמגן על אזרחי ישראל ופועל במוסריות אין קץ, טייסי חיל האוויר.
ואכן, הטור המסית הזה כבר הוליד כרזות מקוממות בהפגנות השמאל הרדיקלי ושלטים שעליהם נכתב "הרוצחים לטיס" התנופפו בגאון.
ייתכן שלוי, כמו חברתו עמירה הס שאימצה בחום את הנרטיב הפלסטיני, וכמו האחים ההזויים לבית שפירא המשווים בין השואה לנכבה, זה בהרצאות דיבה ביד ושם והאחר בגרפיטי בגטו ורשה, פשוט אינם מעוניינים בקיומנו כאן כמדינה יהודית ודמוקרטית, אלא כמדינת כל אזרחיה, במקרה הטוב; רעיון שכמוהו כהכחשת הציונות. נראה שהעם היהודי בעיניהם הוא פרסונה נון גראטה בישראל, כי אחרת קשה להבין את הביטול העצמי הזה ומאיפה הוא נובע, משנאה עצמית, מחיפוש תשומת לב או סתם מטיפשות.
קשה להבין כיצד מי שרוממות זכויות האדם בגרונו
הדפוס החולני הזה של מחיקת כל זהות לאומית, של שלילת הגדרה עצמית עד כדי התכחשות לקיומו של עם יהודי, של השחרת כל מה שהוא ציוני, רק מתדלק את מסע הדה לגיטימציה של ישראל בעולם.
הם אינם שונים בהרבה מחברי הכנסת חנין זועבי וג'מאל זחאלקה היושבים בכנסת ישראל אך מבזים אותה מדי יום, תוך ניצול ציני ונבזי של הדמוקרטיה הישראלית. גם הם סבורים שהעם היהודי אינו רצוי בארצו. שהרי פלסטין לדידם היא מהים ועד הנהר וכידוע אין הם מסתפקים בשכם ובג'נין, הם לוטשים עיניהם אל לוד (שם מתגוררים חבריה של קמחי) ורמלה, חיפה ואפילו שיח' מוניס.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם