עד שלא ייראו פה דם, לא יעצרו את האלימות בבירה
יידוי אבנים, שרפת צמיגים, דקירות, השלכת בקבוקי תבערה וניסיונות לינץ' – כולם תחת הכותרת היפה "אינתיפאדה שקטה", אך יש פה אלימות שלא מביישת ארגון טרור
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אבל משטרת ישראל לא רואה שום סיבה להיכנס לפאניקה: גורמים בכירים שם לא מצליחים להבין למה ליצור בהלה בקרב התושבים, ומבטיחים שהנסיעה ברכבת הקלה בטוחה וממוגנת. אולי כדאי לגלות להם שאזרחי ישראל שואפים לקצת יותר מהזכות לצאת בחיים מאירועי תקיפה.
המשטרה לא לבד: יידוי אבנים, שרפת צמיגים, דקירות, השלכת בקבוקי תבערה, הצתת תחנת דלק וגם ניסיונות לינץ' – כולם יושבים בנוחות יתרה תחת הכותרת "אינתיפאדה שקטה". עד שיראו פה דם, אין לאף אחד כוונה לשתק את האלימות הזו ביד קשה. מהומות הערבים בירושלים, כמו גם בחזיתות מקומיות אחרות, זוכות לכינוי המעודן "טרור עממי", כאילו מדובר באיזו משובת נערים קלה ולא מזיקה - טרור, אבל עממי. כמו לחן שעובר מדור לדור או בגד אוריינטלי שנשלף ממזוודה ישנה לכבוד ערב עדות בתנועת נוער.
התקוממות עממית או טרור מסוכן? תחנת הרוסה של הרכבת הקלה
צילום: דוברות הרכבת הקלה
לא צריכים תווית של חמאס. התפרעויות הפלסטינים
צילום: איי.אף.פי
אין שום דבר עדין או חביב ברחובות משותקים בבירת ישראל, או בנזקים של מיליונים לאמצעי התחבורה החדש ביותר בעיר. מה שהתחיל בחצי כוס נפט, גפרור אחד ובקבוק שכמה נערים מצאו בחצר הבית מתגלגל עם הזמן לתעשיית אלימות שלא מביישת ארגון טרור מתחיל. גם הזיקוקים, מטרד החתונות הערביות הבלתי אפשרי, הפכו באחרונה לכלי נשק יעיל נגד כוחות הביטחון. במקום לכוון אותם בצהלה השמיימה הם מכוונים לפרצופם של כוחות הביטחון.
אם פעם אמרנו לעצמנו שקולות הפיצוץ בכפרים הסמוכים הם בסך הכול הדרך של השכנים שלנו לחגוג עוד בית שנבנה בשעה טובה כדת מוחמד וישמעאל, היום אנחנו כבר יודעים שבשעה שהזיקוקים רועמים חיילינו יוצאים בשן ועין. כש'דעאש' מתדפק על דלתות השכנים הצמודים שלנו, לא נעים להיות קטנוניים עם ביקורת על כמה עשרות פורעים שמנצלים ציוד ביתי בסיסי כדי להציק קצת לשכנים היהודים.
התפיסה הישראלית גורסת שכל עוד בקבוקי התבערה לא מסומנים במספר סידורי עם תווית חמאס בולטת, הם מסוכנים פחות
כשאתה מתעלם מסדק קטן בשן, חזקה עליך שבתוך זמן קצר תצטרך להתמודד עם תהום דנטלית שתדרוש טיפול שורש. אחרי הכול, גם 'דעאש' התחילו בסכין קפיצית ואולר, והיום הם כבר תופסים עמדות מרכזיות בקצביית האסלאם הבינלאומית. סלחנות כלפי המתפרעים שמשבשים את החיים בבירת ישראל ומאיימים יותר ויותר על אזרחיה היא לא פחות ממתן לגיטימציה לפעולות טרור. גם במשטרת ישראל יודעים לספר שההתקוממות העממית לכאורה נתמכת ונדחפת בידי ארגוני הטרור הגדולים, שקוראים לעממיים לצאת ולהתפרע.
חסימה נחושה של פעולות הטרור המקומיות תחסום את הארגונים הגדולים, ותפסיק את שיתופי הפעולה שלהם עם פעולות הזעם בבירה. השלמה עם טפטופי טרור, לעומת זאת, תכשיר את הקרקע לפעולות טרור גדולות בהרבה, שעוד יבואו. ההכרעה היא חד־משמעית בידיים שלנו - תשאלו את רופא השיניים שלכם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם