הרבנות הראשית תיפגע בשל חוק הגיור? לא נורא
הרבנות היא מוסד חולה מאוד ועד עכשיו לא התבשרנו על רפורמה שיצא מתוכה. לכן, קשה להאמין שבתחום הגיור היא מתאמצת יותר
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לעומתה, טיוטת החוק הוותיקה יותר ששטרן מריץ בענייני דת ומדינה היא מעשה מתבקש מאוד. ביום ראשון הקרוב היא כנראה תאומץ כהחלטת ממשלה. מכיוון שאינני רב או בן רב אני מנוע מלהעניק לה שיפוט הלכתי, אך כעיתונאי מותר לי לחוות כאן את עניות דעתי, שהגיור הוא מונח הלכתי גמיש פי כמה מהשבת. הליך הגיור השתנה בצוק העתים. היום אנחנו מקפידים עם המתגיירים הרבה יותר מכפי שהקפידו אבות־אבותינו, ומותר לנו לחדש ימינו כקדם. מישהו מאמין שהגרים המוזכרים במגילת אסתר ("ורבים מעמי הארץ מתייהדים") אכן עברו את כל המסלול המפרך שעוברים גרי ימינו במסדרונות הרבנות? האם כל ה"ערב רב" מתקופת יציאת מצרים התגיירו אחד־אחד?
ואמנם, נגד רפורמת הגיור של שטרן לא מתייצבת חזית רבנית אחידה. יש רבנים חשובים מאוד שתומכים בה. שטרן עצמו כתב פה לפני שבועיים כי הצעתו המקורית עברה ליטושים רבים בעקבות הליך התייעצות ממושך עם הרבנים הללו. הנוסח הנוכחי מדבר על הקמת בתי דין מקומיים, "אשר יפעלו על פי ההלכה היהודית". שלושת חברי ההרכב בכל בית דין כזה יהיו דיינים או רבנים מכהנים, לא נציגי התנועה הרפורמית או רות קלדרון.
ועדת ההיגוי שתנחה אותם תורכב מארבעה תלמידי חכמים מוערכים: הרב צפניה דרורי (יו"ר), הרב חיים דרוקמן, הרב יעקב מדן והרב נחום רבינוביץ'. צריך הרבה רוע כדי לייחס להם מזימה של "גיור ללא יהדות", כפי שנטען במודעות שפרסמו מתנגדי החקיקה.
החידוש העיקרי ברפורמת הגיור שזכתה השבוע להסכמת בנט ונתניהו הוא הפקעה מסוימת, מרוככת למדי, של סמכויות הרבנות הראשית בענייני גיור. בתי הדין המקומיים יוכלו לנהוג במתגיירים מנהגי בית הלל בלי לחשוש מהמונופול הנוכחי של בית שמאי.
הרבנים הראשיים יאבדו את יכולת הווטו שלהם בענייני גיור, אם כי עדיין יישארו בעלי יכולת רבה. יותר ויותר עולים לא יהודים מרוסיה, שאצל רובם המכריע זורם דם יהודי, יורשו לבוא בשערי עם ישראל. רבבות ילדים שאמם לא יהודייה יגוירו עוד לפני הגיעם לפרקם. סכנת החיתון המעורב תצטמצם במקום להתרחב, והכול לפי ההלכה.
אז מדוע המתנגדים כל־כך מתנגדים? בעיקר מפני שגורל הרבנות הראשית נוגע בנפשם יותר ממצוקת הגיור. הם נושאים בלבם את חזון הרבנות האידילית של הרב קוק, וחוששים ששינוי סדרי הגיור יקצץ את כנפיה. כאמור, זהו אינו חשש מופרך, אך הוא מסגיר קיבעון רוחני עמוק. הרבנות הראשית היא ממילא מוסד חולה מאוד. כבר עכשיו אין הרבה קשר בינה לבין החזון המקורי.
נגד הרב הראשי הקודם תלוי ועומד כתב אישום חמור על שחיתות, והרבנים הנוכחיים נבחרו בעיקר מפני שגם אביהם היה רב ראשי.
קשה להאמין שבתחום הגיור הרבנות מתאמצת הרבה יותר. המספרים שם מדברים בעד עצמם, והם דלים להכמיר. בעיית הגויים שבתוכנו תתרחב ותלך במרוצת השנים הבאות, אם נמשיך לבהות בה במקום לעשות משהו. שטרן, עם כל תשוקת ההרגזה שלו, לפחות מנסה.
אגב, נביאי ישראל לא עשו בשעתם הנחות לבית המקדש כשהוא הלך והסתאב. הם הטיחו מילים קשות בכוהניו. ירמיהו אפילו הגדיר אותו ברגע של מפח נפש כ"מערת פריצים". האם הרבנות הראשית קדושה יותר מבית המקדש? אסור לגעת בה?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם