'הארץ' שותף ביצירת דמותה הדמונית של ישראל
בן דרור ימיני כתב ספר ובו הוא חושף את השקרים המופצים על ישראל ע"י אנטישמים ועיתוני שמאל, כתרומה משלו לפיוס עם עמי האזור
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
חלק מן הברנז'ה בישראל סולד ממילות סנגוריה על המדינה. אכן, יש ויש "תשקורת", כפי שמוכיח המחבר. בן־דרור ימיני נטל על עצמו משימה כמעט בלתי אפשרית - להיות מעין "אלן דרשוביץ" ישראלי. דרשוביץ המקורי, המשפטן הנודע מאוניברסיטת הארוורד, משמש מזה שנים פרקליטה של ישראל, המנסח כתבי סנגוריה על המדינה ועושה להם פומבי בתקשורת, באקדמיה ובזירות שיח בינלאומיות רבות.
הספר החדש אינו מסמך רעיוני החוזר שוב לזירת השיח השגרתית, שבה מתמודדים שמאל מול ימין. ההיבט המעניין ביותר של החיבור הוא היותו ספר של הרבה עובדות. הן סותרות כל מיני סיפורי בדים על מדינת ישראל שמפיציהם לא בדקו את אמיתותם, כמצופה מעיתונאים ומאנשי אקדמיה בארץ ובעולם. עמל רב מושקע בספר - עמל שמצדיק לחלוטין את שמו 'תעשיית השקרים'. אלו שקרים שהפצתם היא מהלך רב־שנים, הנמשך גם בעצם ימינו אלה.
כך מנסח המחבר את התופעה: "העולם שפוי, עד שהוא מגיע לסכסוך הישראלי־ערבי. או אז המנגינה משתנה - שחור הוא לבן ולבן הוא שחור. כל מה שנכון לכל סכסוך אחר בעולם מתהפך כאשר הוא מגיע לחלקת א־לוהים הקטנה של היהודים". בן־דרור מזכיר שבכל מקום בעולם שנוצרה בו תופעת פליטים, הללו יוּשבו במקומותיהם החדשים לאחר שנעקרו ממקומות מושבם. מי למשל מדבר היום באירופה על "זכות השיבה" לגרמנים שהתגוררו בחבל הסודטים של צ'כיה וגורשו משם? בימינו דווקא העולם המוסלמי מייצר את מספר הפליטים הגדול ביותר: אפגניסטן, סוריה, סומליה וסודן הן "שיאניות הפליטים". לך תזעק את הנתון העובדתי הזה במסדרונות האו"ם, נסה לשכנע אנשים בצדקת דרכך.
האו"ם הקים סוכנות מיוחדת המנציחה את בעיית הפליטים שנוצרה בארץ ישראל כתוצאה ממלחמת העצמאות. מישהו שמע על סוכנות האו"ם לפליטים מארצות אחרות? אין דבר כזה. באמצעות אונר"א מנציח האו"ם את בעיית הפליטים הפלסטינים. היום הם כבר נכדים ונינים, צאצאים לפליטים הפלסטינים משנת 1948. ישראל מואשמת גם ברצח עם, ג'נוסייד, אבל "צחוק הגורל הוא שבמדינות ערביות ומוסלמיות מתבצע טבח בידי ערבים ומוסלמים, ורובם המוחלט של הקורבנות הם ערבים ומוסלמים - ג'נוסייד בחסות שתיקה עולמית", דברי בן־דרור ימיני.
את השקרים על ישראל לא מפיצים רק אנטישמים או מי שאינם יהודים. למשל, כותב ימיני, "עיתון 'הארץ' אינו מסתפק בהשמצת ישראל, הוא עוסק במתן תעודות הכשר לאנטישמים". את הדוגמאות להאשמה החמורה של "הארץ", וגם להאשמות אחרות, קושר ימיני למאמריהם של גדעון לוי, צבי בראל ואחרים בעיתון.
מי שהיה חבר מערכת 'הארץ', עקיבא אלדר, המליץ לפלסטינים: "הגיע הזמן שדור אוסלו הפלסטיני יודה בכישלונה של האופציה הדיפלומטית (....) ויצא לרחוב". האין זו קריאה לאלימות? בעת ההתמודדות לנשיאות ארה"ב, כשברק אובמה עמד מול מיט רומני, הביע צבי בראל ב'הארץ' פליאה על כך ששני המתמודדים אינם מתחרים על מידת התיעוב שכל אחד מהם חש כלפי ישראל. ימיני מגדיר מאמר אחד של בראל כ"דברי הסתה" שראויים להתפרסם בעיתון חמאס, וזאת "משום שב'הארץ' זה הקו".
את הפרק על 'הארץ' חותם ימיני במילים קשות שהן כתב האשמה נוראי: "היום אנו כבר יודעים כיצד נוצרה דמותו הדמונית של היהודי.
ובכל זאת ימיני אופטימי: הוא סבור כי לידע כמו זה שאגר בספרו יש כוח, והוא רואה בהבאת השקרים המופצים על ישראל תרומה משלו לפיוס ולשלום לכל עמי האזור. המחבר איננו איש ימין קיצוני - הוא מצדד בפתרון שתי המדינות. את כתב האישום שלו הוא מפנה לעבר הימין האנטישמי ולשמאל הקיצוני. בן־דרור ימיני לא נמצא באחד משני המחנות האלה. ימיני ניצב איתן במחנה האמת. רק חבל שבישראל לא נמצאים במחנה האמת רבים כמותו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם