חברה בריאה חייבת לימודי ליב"ה
למרות פסק בג"ץ, לימודי ליב"ה הם המפתח למכנה משותף חברתי וערכי – וחשובים בהרבה מגיוס חרדים לצבא
השופט גרוניס צודק. בדומה למקרים דומים בעבר, הסוגיה שהונחה לפתחו של בית המשפט היא בראש ובראשונה סוגיה חברתית. אולם הבעיה החברתית איננה של החרדים הצעירים בלבד, מדובר באחת הבעיות הקשות ביותר של החברה הישראלית.
מזה עשרות שנים הציפור הישראלית אינה מצליחה להכניס תחת כנפיה אוכלוסיות שונות. כור ההיתוך אמנם הצליח במידה די טובה לגשר בין מזרח למערב בכל הנוגע ליהודים החילוניים, המסורתיים והדתיים-לאומיים. ברם, אוכלוסיות אחרות נותרו, ועדיין נותרות, בחוץ.
מקצועות הליב"ה מהווים גם תשתית לכישורים תעסוקתיים כגון אנגלית, מתמטיקה ומדעים, אבל בראש ובראשונה תפקידם לבסס מכנה משותף אזרחי החיוני לחברה בריאה. אדם שמעולם לא למד את מקצוע האזרחות יתקשה להבין את חובותיו, כמו גם את זכויותיו, ולא יוכל להיות אזרח פעיל המחויב לחברה בה הוא חי. אזרח ישראלי שמעולם לא למד את ההיסטוריה של עם ישראל, יהודי או ערבי, לא יוכל להבין לעומקה את התשתית האידאולוגית לקיומו של המפעל הציוני, והסיכויים שיהיה מנוכר לו יגדלו.
אם כן, לא מדובר בסוגיה של "זכות לחינוך" עבור אדם כלשהו או עבור קבוצה זו או אחרת. קיים היום מגוון אלטרנטיבות חינוכיות במרחב הישראלי, ונראה כי אלה במגמת צמיחה מתמדת: חינוך דמוקרטי, אנתרופוסופי, וכן – גם חינוך חרדי לגווניו. זוהי תופעה מבורכת המאפשרת התאמה טובה יותר עבור ילדים ונערים מרקעים שונים ובעלי כישורים מגוונים, והיא מותירה בידי ההורה את הבחירה מה טוב ביותר עבור ילדיו. אולם, ברגע שתופעה זו גוררת את הישמטות המכנה המשותף החברתי שמערכת החינוך נדרשת לייצר, היא הופכת מסוכנת.
הפתרון לסוגיה לכאורה פשוט: חיוב כל מערכת חינוך מתוקצבת – ממלכתית או לא – בהוראת מקצועות לימוד בסיסיים, כאשר כל מערכת חינוך תוכל להוסיף תכנים ייחודיים כרצונה – יהיו אלה לימודי תלמוד, מוזיקה או חקלאות. מקוממת העובדה שהפתרון הנ"ל כבר הוצע ב-2005 על-ידי ועדת דוברת ושוב על-ידי ועדת טרכטנברג, אולם הלך לאיבוד במרחב המעורפל של הפוליטיקה הישראלית המשובשת ומעולם לא יושם כראוי.
המאבק לגיוס
צעיר חרדי צריך להפנים אזרחות אחראית מהי כאשר הוא בוחר האם וכיצד לצאת להפגין. מגויס חרדי צריך להבין מדוע יש צורך בצבא ישראלי בטרם הוא לובש מדים. חרדי הנכנס לשוק העבודה צריך לדעת מה הרציונל מאחורי חובותיו וזכויותיו כלפי מוסדות השלטון וכלפי החברה בה הוא חי. זה תפקידה של מערכת החינוך ולכן מקצועות ליב"ה לא יכולים להישאר בגדר בחירה. דווקא בגלל מורכבותה של החברה הישראלית וגווניה הרבים, לימודי ליב"ה הופכים חיוניים ביותר והיעדרם מהווה כשל חברתי – ולא חוקתי – שאת פירות הבאושים שלו כולנו ממשיכים לאכול כבר שנים.
זהו תפקידה של ההנהגה הפוליטית – ולא המשפטית – להוביל שינוי בנושא. הממשלה הנוכחית מהווה הזדמנות יוצאת-דופן לכך. בינתיים זה לא קורה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם